בחלל אינסופי
ניצב לו חלקיק
חלקיק חסר שם, חסר תוכן
חלקיק חסר משמעות ומהות
חלקיק קטן...
שהוא חלק מחלל אינסופי
אחת..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה חלל והרבה ריק. חלקיק. אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי. בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף. זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן. כל כך הרבה מרחב לגדול אליו. וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן. והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי. מצטער אם פספסתי. תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם צור וכנרת כרגיל...מקסימים ואין לי מילים [ליצירה]
- [ליצירה] אני זוכרת אותך שוכבת שם, נושמת בשתיקה... אני זוכרת אותך שוכבת שם ושותקת, שותקת בשלווה וצרחה, שותקת ברוגע וכאב בלתי נסבל, שותקת...ועולה מעלה מעלה ואנו..צונחים לנו מטה מטה. אני זוכרת את אחותך מגיעה, ולפתע ממלמלת 2 מילים וחוזרת עד אינסוף.לא!לא רוצה!לא רוצה!לא רוצה!לא רוצה! גם אני לא רוצה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה...8-) אהבתי בעיקר את החלק האחרון... מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא- "לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון לפני שאנו לוקים בשיגעון.." [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש לומר???. כואב בשתיקה, בחוסר אונים, באי-רצון להשלמה. מה שנשאר מהעוצמה הלא נתפסת הזו- כמו שאמרת...לא להפרד. תנוחמי מן השמיים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר חמוד....שיבוא היום שאהבתם תתממש... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מגיע לשיר שלך להיות כתוב בהמלצות. איזה יופי כתבת. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] במילים כל כך פשוטות ועדינות העלאת בי זיכרונות עצובים כואבים מציאותיים. הרגשתי שאני שם בעולם הצבעים העצוב שיצרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר להסביר, זה לא מסתדר ואתה גם לא רוצה שיסתדר... מציאות שלימה בפשטות נוראית נעלמה, נחרדה! אתה רוצה לומר משהו, לעשות משהו, אבל אתה לא יכול, העוצמה האיומה הזו והחוסר אונים לא נותנים לך ואולי גם לא מרשים לך! כולך שבוי בקסם, שבוי בגעגוע, בכאב, בחוסר הבנה, בחוסר תפיסה, אתה אובד עיצות.. "יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי..." [ליצירה]
- [ליצירה] אוי בא בימים.. אני כ"כ מתחברת אל השיר הזה. האהבה היא מתנה והיא בדרך כלל כואבת ולפעמים ככ מאכזבת. אבל היא פה והיא באמת מתנה וגם או יותר נכון דווקא בתקופות משבר ופרידה ובתקופות של ניתוק וחורבן אז מבינים את ערכה.. מבינים שהיא פה בכל צעד שלנו בחיים, שהיא בתוכנו והיא שלנו והיא מהות החיים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר יפיפה וכואב. לפעמים אנו פוחדים ומוותרים וואז פשוט מפספסים. אני לוקחת את זה כמסר לחיים. תודה. [ליצירה]
תגובות