לשונות של נחשים
יוצאות החוצה
ברשעות
בזדון
וזורקות....ויורקות
ומפיצות ארס לכל מקום
לכל כיוון אפשרי.
אז אני עומדת
ונלחמת בארס
באומץ
בעצבות
ומנסה להמיס אותו
עד כמה שניתן.
ולשונות הנחשים
ממשיכות...
ומכישות.
ואני-- עוד--
נלחמת.
[ליצירה]
****
וואו, ממש אהבתי,
אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש,
בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי!
[ליצירה]
לא יכולתי שלא...
אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו.
ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה.
מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו.
תהי חזקה אושרת.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.