[ליצירה]
כן,בהחלט מרגישים רסיסים של מים דרך שירך גינת,הוא מעביר תחושה של קרירות נעימה כזאת של גשם שממשמש וקרב...שנזכה לראותו בקרוב![למרות שאני לא כל כך אוהב גשם..חח]
תודה לך!
[ליצירה]
אני חושב שהאינסוף של כל אדם הוא שונה,ומביא לו את הדבר הכי מושלם שלו עצמו,בין אם זה כמיהה כמו שכתבת או חיבור אמיתי ושלם,וכל זה רק כשתגיע לאינסוף האמיתי...שלא כל אדם יודע מהו..[אני מקווה שפירשתי נכון את מאמריך..ככה היה נראה לי..] ולכן כשאתה אומר אינסוף,שלך זה כל כך נראה פשוט,אדם אחר לא יוכל לפרש את מה שתגיד,אלא יחשוב על דבר אחר ולא ברור-שזהו האינסוף הלא ממש ברור ואמיתי שלו..
שנזכה לראות את הסוף הטוב שבחיים וכל אדם יראה את האור שבסוף ויבין את המשמעות האמיתית של האינסוף..=]
תודה לך...
[ליצירה]
כנרת,גם בחור הכי שחור,תמיד תהיה טיפה של אור...ככה אני תמיד חושב,וזו המציאות אותה אני רוצה לראות,ומקווה שכולם יראו כך את החיים!תמיד ישנה תקווה,ואל לנו לאבד אותה בגלל כאב כזה או אחר..גם כשקשה,נקח את החיים על הצד המואר שבהם..ותמיד נזכור את הפנים של אהובינו,ושוב נחייך לנו בשקט..=]
שנה טוב כנרת שקטה שכמוך!:)
[ליצירה]
שפה מעוררת השתאות..באמת!כלכך מזכיר את שיר השירים..יפה לך!אין ספק שהצלחת...
אתה מדבר הרבה על אהבה כאובה שמתרחקת אבל לא עד הסוף..היא תמיד נשארת באופק,וזה עוד יותר כואב..לראות משהו ולדעת שאתה לא יכול לגעת בו..=\
שוב,מקסיייים!!
תודה לך..