ראשך אגם נוגע,מבט אל על ניכון.
בידייך המטר לשדות הארץ הדלוחה.
יופייך כמו ים שוקע,כאלף שלכות,
דברייך מכסים הכל,כטל עלי זהב.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחחח..גם אני מחכה ליום בו אוכל להפציע כך,ליום בו הלב פשוט יפרוץ החוצה בכל כוחו וישבור את כל חומות הכאב שבנה לו גופי וישאוף מאוויר העולם שאיפה עמוקה וארוכה... התחושה מוכרת...=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם.. אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=] מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה.. תודה לך..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] אחח כל כך מוכר..=\ עצוב לראות אדם אהוב שלא מחזיר אהבה..ולפעמים אף קרות לא ברורה..וככל שהוא קר יותר,כך אתה מתגעגע ורוצה יותר..אכן כואב.. מקסים!:) תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לשכוח כזה דבר תגידי?!מקסיים! "השחפים יקרעו את הרקיע..." תיאור מדהים! יום אחד כשאשכב במיטה ואכבה את ליבי,אזכר בשירך ואדליקו מחדש...=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר... תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה... הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא... והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם... תודה לך יולי! [ליצירה]
- [ליצירה] וווווואו....מ-ד-ה-י-ם-! בחיים לא קראתי תיאור כל כך מקסים לאהבה טהורה! החושך חובר אל האור,הרחוק מתקרב אל הקרוב,השמים מתמזגים עם הים,השקיעה נושקת למים ונאלמת דום,שחפים מרקיעים אל על ומביטים בך,יושבת שם על שפת הים ומחכה לאהובך שיבוא על פני רוח קרירה מלטפת...והנה הוא בא,עיניו כחלחלות מנצנצות בדמעות שנוצרו מן הרוח המכה בפניו. מושיט את ידו אל ליבך ועוזר לך לעוף עימו לעולם אחר,בו הכל מותר והכל יפה... נפפללאאא!!! תודה ענקית לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אויש יפההה....!!! כולם רואים משהו אחד,בעוד היא מסתירה בתוכה כל כך הרבה רזים שאין איש מלבדה יודע..ופה ושם,בין כר לכר היא מרשה לעצמה לפרוק את העצב הזה,ששמור בתוכה אל שום אוזן שתשמע אותה.. ומבחוץ היא ממש כמו דיווה כזאת..זה מחזה כל כך מעורר כמיהה לגעת בניצוץ הזה שהיא משאירה אחריה..ובסוף רק נותר הגעגוע,ליופי הנסתר הזה שלה..לאהבה הזאת שלה.. מקסים!:) תודהה לך!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב.. את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=] מדהים! תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] חמווווווד!!! וואי הלוואי עלי כזאת חברה!!!=] איזה כיף שיש מישהו שתמיד איתך...תמיד מחבק בחום לא משנה מה המצב.. [ליצירה]
