[ליצירה]
מעוז היקר!
לעיתים מה שהראש יודע ,
הוא אשר הלב מרגיש,
ומילים , יש להן עוצמה מיוחדת.
אפילו אם הן מועטות או דלות,
קצרות או פשוטות .
הן בעלות אינספור משמעויות.
געגוע הוא לא רק סוג של רגש קטוע
אולי גם המון בדידות בין אין קץ מילים
שמביעות בפשטות געגוע.
אסנת.
[ליצירה]
אחת היקרה!!!
את יודעת איזה זיק של רגש עוררת אצלי בלב עכשיו?
ראשית, עוררת רגש עמום שמתעורר לו תמיד שמוזכר המקום בדרך זו או אחרת.
תיאור המצב שכה מתחבר לכל נפש יהודית..
כתבת בפשטות ואמת.תודה נהנתי.
שנית, הזכרת לי לממש לפני מספר חודשים כתבתי משהו אל מול החומות..(זו ההקדמה אני מתלבטת אם לפרסמה או לא..)
אסנת
[ליצירה]
קופץ הערותיך (והארותיך)-
בהחלט תורמות לי. בעניין :" הס ביסורה" ניכר כי הבנת ללא פירוט שלי מההקשר אולי, שאכן פסקו אותם יסורים כביכול אם זה צורם לאוזן ..או לא זה סוג של בררנות ונוחות לצלילי האוזן המורגלים להישמע לעיתים יש צורך בכתיבה לפרוץ את מה שלא קיים בהרגלים המצויים כמו שילוב השניים.סוג של יצירה(לקחתי לתשומת ליבי.) שוב תודה.
[ליצירה]
צו החיים.
כצוואה לאהבה
ללא מחשבה.
כמו תמימות של ילדים.
כל אדם אוהב בדרכו שלו.
והדרך שלך היא כ"כ מבקשת להתחבר
לצד הרגשי חסר המחשבות
לפעמים כאילו מתעלם משכל ומחשבות.
כתוב יפה.
[ליצירה]
מעניין שמייד בתום קריאת השיר ,הרגשתי שניתן לבצע את ההשלכה שהדימויים הללו:
"התעלמתי מעקיצות ומכות"
צבעתי בירוק..שוממה".
וכו'
יתאימו גם לחיי המציאות בכל תחום אחר, שניכרת בו מידת השקעה אשר בסוף תוצריה קוצרים את הפירות ..
אסנת.
[ליצירה]
שיר אהבה פשוט,
הוליך אותי לתוך שלל של מציאות
בין מילים המתארות את הקיים
ואת זה שנמצא אי שם
ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם
וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם
רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב
אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב
שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו
שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו
וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם
הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים
שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת
שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת.
ריגשת אותי.
אסנת.
[ליצירה]
בעניין שאלתך,
להפיצה אכן אך לא לזרים אם י לאחינו עם ישראל בכללו מורכב מהמון המון פרטים שהם מהווים את הכלל כולו, צורמת לי המילה "זרים" אך בפשטות הובהרה לי הכוונה. כך נראה לי.
אז-גם ההפצה מן הפנים אל החוץ היכן שניתן ולא רק במלל או בשיח או בדיור ושיחה והפגנת ידע וריטוריקת הדיבור אלא בעשייה ממשית בנסיון לקדש שם שמיים בכל נשימה בכל עשיה בפשטות לנסות לשמש דוגמא תחילה לעצמי ואז משם והלאה..
וכך בעצם להביא את המחשבות לכלל המעשה..
שנזכה.
תגובות