[ליצירה]
אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים...
אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים...
כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר...
תודה לך...:-)
[ליצירה]
שוב,הכאב,ושוב הדמעות,
עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות?
נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה,
ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה.
כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה..
כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות..
והכי חשוב,תמשיכי לחייך!!
שוב תודה לך..
[ליצירה]
יאא...איזה תיאור מקסים...אבל אל תבכי על זה..את יכולה במקום זאת ללמוד מזה ולהתחיל את הדרך החדשה שלך!ולהתכוון כל יום וכל שעה,לבכות אל אבא בכל זמן ולשיר "ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהילה..."
הלוואי ותמצאי את דרך הישר ש-ל-ך-!
תודה לך..
[ליצירה]
אני אנסה לפרש את זה איך שאני מבין,אדם הוא היעדר אלוקים במובן של הצד הרע של המונח.האדם הוא הדבר הרע שאלוקים יצר ולכן הוא היעדר אלוקים.ובכלל,הבחירה של האדם לעשות רע היא בכלל היעדר אלוקים כיון שאלוקים לא יוצר רע..זה תפקידו של האדם..
פשוט,ובגלל הפשטות זה יפה..=]
תודה..
[ליצירה]
אהבתייי!!
מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר..
כל מקרה ממש אהבתי!...=]