[ליצירה]
שלום לימור
לדעתי הסיבה היחידה שלא כולם עמדו ומחאו לכבוד יצירתך, הינה הרגשות המעורבים של רוב היוצרים כאן למול התוכן של יצירתך.
לכן..
הנני מוחא כפיים למול מילותייך היפות, הכנות, למול משחקי המילים החכמות, הרמזים המוסתרים , היופי בכתיבתך.
למרות..
שגם רגשותיי מעורבות בנושא.
עדיין יפה מאוד
שי
[ליצירה]
חזק ביותר
עצוב, מופרע
מעגלים מעגלים ככה אנחנו חיים
עד שלאט לאט המעגל הופך לאליפסה ומשם לטרפז
ובאיזשהו מקום בנקודת הזמן כבר לא מחזירים וכל אחד ממשיך בדרכו.
יצירה מעולה
שי
[ליצירה]
תשמע.
זה מקסים.!!
מעלה בי שתי אסוציאציות.
אחת, אתה מדמיין את העולם המופלא הזה שנמצא בלב הים, עם כל שושנות הים והתמנון והדולפין הקטן, ואתה מסתכל על זוגתך, איך היא לא מבינה את זה, את כל הגדולה שבכך, לה רק חשוב שהסלון לא מסודר, ואתה חושב לעצמך, כמה פער יש בכם, ואלי איפשהו כמה חומרית ורדודה היא.
מצד שני, אני מדמיין אותך חושב את כל זה ופתאום שומעים אותה אומרת "כבר שעתיים אתה בוהה באקווריום הזה,אולי תעזוב אותו כבר, עוד מעט האורחים באים, תסדר את הסלון לפחות"...
הכל תלוי בנקודת המבט.
פעם כתבתי על זה שאני מסתכל לשמיים ורואה עולם ומלואו, וכוכבים ומלאכים, ושיש אין סוף ביקום,ושביל חלב וכוכבי לכת ואז אני מוריד את העיניים למטה ורואה את החשבון חשמל שלא שולם.
השיר שלך הזכיר לי את זה.
שתמיד תראה את האגדה בכל דבר.
שי
[ליצירה]
ואינני שואל
"מדוע לא יבוא האביב אל לבי?"
חזק ואמיתי ביותר, יש משהו משחרר בעצבות.
לעיתים אנחנו מונעים מעצמינו את השמחה בלי סיבה מיוחדת.
יופי של שיר.
שי