לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה !!! יפה מאד אפילו ... ויאה לי"ט בכסלו ... אם כי נראה שהפרוש שהבאת סותם את הדברים יותר מאשר מבארם .... [ליצירה]
- [ליצירה] נעל אהבתי , למרות שאני חושב שזה לא לגמרי מדויק ... הרעיון הכללי נכון . אשריך . שבת שלום . [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לסימן שאלה א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ... ב. בנוגע לשאלותיך : 1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות . 2. בנוגע לחמץ : נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ) רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \ וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו.... תודה על התגובה . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ! השאלה היא אם ואיך כל זה מתחבר למציאות ... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב א. נכון , יש טעם מפסיק , ובכ"ז כיון שכתוב "וקראתם בעצם היום הזה " וחסר מושא , משמע שהמשך הפסוק דהיינו "מקרא קדש (יהיה לכם)" הוא המושא . (כן לדעתי יש למילה מקרא קדש "הוראה כפולה" בהקשר הזה) ב. בנוגע לקרבן תודה , אני עצמי הזכרתי אותו . בכל מקרה זה לא סותר את השיר , חוצמזה ששתי הלחם הוא קרבן ציבור , שקשור לזמן מסוים , ולכן התמקדתי בענין המיוחד לו . כל הכבוד על ההשקעה ... :) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע ... שנה טובה ! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך וגם אהבתי ת'יצירה . [ליצירה]
- [ליצירה] חחחביב אם כי הייתי מדגיש יותר את המשחק בין חלום/מציאות , וחוסר הבהירות של מה מה ..... נ.ב. את רואה שלא מחקו לך ... [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך ... זה מה שעלה על פני כשקראתי ... פשוט וחמוד . [ליצירה]
- [ליצירה] טויב , ראשית תודה למגיבים/ות . תגובותי : כלנית - כן הוא זה הקב"ה , לפי תפיסת ה"הם" ... (הכינוי המנוכר בגוף שלישי [נסתר] נעשה במכוון) סימן שאלה - אני לא באמת מפחד , הקטע הזה בא לחשוף קטע מסוים מהתודעה (שלי או של "ההם", בקטע הזה הגבול בין התודעות האלו די אפור...;-) ) ממללא- מסכים איתך , (אמממ , ניכר שהבנת את כוונת דברי ... ) בגדול באתי לבקר את ה"פילוסופיה האפרורית" כלומר זו שמקדשת את ה"אפור" והופכת אותו לעיקר החיים , שמנסה להוציא כמעט אל מחוץ ללגיטימי את הברור (מה שהם קוראים "שחור ולבן") חלק ממה שניסיתי לומר הוא שפילוסופיה כזו . (שמעלימה את השחור והלבן) גורמת לכך שממילא כל שאר הצבעים בטילים , ונשאר חיים אפרוריים... (אולי זה בקורת על הפ"מ ) [ליצירה]
תגובות