לפעמים ...
הפסיחה
על שתי הסעיפים ,
היא היא זו שמאפשרת ,
לצאת מבין המצרים .....
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנוני! [ליצירה]
- [ליצירה] פשששש נרשמה התרשמות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני אוהבת נפלא הקצר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד! מזל שהגיבו לזה וראיתי.... כי זה קצת ברח לי. וזה ממש יפה =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה צדיק! אבל מה לך עם המיזרחניקיזם המכנסיימי הזה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ווי! איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה. כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש. והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה. חן חן! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, ממש ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו , תודה ... ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה) אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך ..... הסבר מספק ??? בכל אופן תודה לכו-לם חיממתם את ליבי .... שבוע טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף שאתה מגיב...ככה זכיתי לקרוא ממך....אהבתי. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] טויב , ראשית תודה למגיבים/ות . תגובותי : כלנית - כן הוא זה הקב"ה , לפי תפיסת ה"הם" ... (הכינוי המנוכר בגוף שלישי [נסתר] נעשה במכוון) סימן שאלה - אני לא באמת מפחד , הקטע הזה בא לחשוף קטע מסוים מהתודעה (שלי או של "ההם", בקטע הזה הגבול בין התודעות האלו די אפור...;-) ) ממללא- מסכים איתך , (אמממ , ניכר שהבנת את כוונת דברי ... ) בגדול באתי לבקר את ה"פילוסופיה האפרורית" כלומר זו שמקדשת את ה"אפור" והופכת אותו לעיקר החיים , שמנסה להוציא כמעט אל מחוץ ללגיטימי את הברור (מה שהם קוראים "שחור ולבן") חלק ממה שניסיתי לומר הוא שפילוסופיה כזו . (שמעלימה את השחור והלבן) גורמת לכך שממילא כל שאר הצבעים בטילים , ונשאר חיים אפרוריים... (אולי זה בקורת על הפ"מ ) [ליצירה]
- [ליצירה] וואאווווווווו יפה , אם הבנתי נכון , אני ממש ממש מסכים עם זה .... וגם כתוב יפה .... (השמוש בניבים , והפיכת משמעותם ... נותן הרבה גם לצורת השיר וגם לתוכנו...) חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח, הצחקתני ... (ציפורת, אהההה (; ???) איך שלא יהיה , זה בהחלט חביב... [ליצירה]
- [ליצירה] אויש הכתיבה שלך פשוט מזעזעת (אותי...) כתוב טוב ... אוף , כמה שזה כתוב טוב ... [ליצירה]
- [ליצירה] חחחביב אם כי הייתי מדגיש יותר את המשחק בין חלום/מציאות , וחוסר הבהירות של מה מה ..... נ.ב. את רואה שלא מחקו לך ... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי נעל נעל אין מילים .... כ"כ פשוט כ"כ תמים כ"כ נוגע במקומות הנכונים , עד שאין מה לאמר ... יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב א. נכון , יש טעם מפסיק , ובכ"ז כיון שכתוב "וקראתם בעצם היום הזה " וחסר מושא , משמע שהמשך הפסוק דהיינו "מקרא קדש (יהיה לכם)" הוא המושא . (כן לדעתי יש למילה מקרא קדש "הוראה כפולה" בהקשר הזה) ב. בנוגע לקרבן תודה , אני עצמי הזכרתי אותו . בכל מקרה זה לא סותר את השיר , חוצמזה ששתי הלחם הוא קרבן ציבור , שקשור לזמן מסוים , ולכן התמקדתי בענין המיוחד לו . כל הכבוד על ההשקעה ... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונוגע כרגיל ... למרות שלא ממש מבטא את מה שאני מרגיש בדר"כ בימים האלה ... [ליצירה]
- [ליצירה] נפש יקירי מנין לך זה??? (סליחה שניה על זה שאני הופך את התגובות לפורום (: ....) מנין לך שזה מה שחונק את הנשיות וגונז אותה ??? (ובהזדמנות זו איך אתה מגדיר את המושג "נשיות" ???) אני מכיר נשים שמכסות את ראשן וממש ממש לא מרגישות חנוקות , נכון שזה מסתיר ואולי "גונז" משהו , אבל זה הוא עצם הענין ל"גנוז" חלק מהאשה לבעלה בלבד , לא ??? אשה שמודעת לזה , אני לא חושב שמתמרמרת כנגד זה (גם אם לפעמים הכיסוי מעיק , באופן טבעי...) מצד שני אני מוכרח להודות שיש נשים שאכן מרגישות חנוקות כתוצאה מהכיסוי ... הטענה שלי היא שזה לא הכרחי , ודי תלוי יחס או תרבות ... (התרבות המערבית מגדירה את הנשיות בצורה סקסואלית מאד [ולא שזה לא אחד הפנים שבנשיות , אבל עדין זה לא הכל ] , והתוצאות ברורות... אתה יכול לענות לי על זה גם במקומות אחרים .... ו...מיגה סליחה , אני יודע שזה לא קשור ישירות ליצירה , ובכ"ז ראיתי חובה לעצמי להתייחס קצת לנושא הזה . (באדיבות נפש ידידי...(:) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד כנה ונוגע ... הזדהתי . (+מסר אישי) [ליצירה]
תגובות