אין אדמה שתוכל להשיב לחיים
חייל שנקבר בה בעת שנלחם למענה
חייל שנקבר בה בעת שנלחם למענה
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את תוכן השיר(ים) והמסר והדימויים שבו וזו יצירה מעוררת השראה וברכתי לך. הבעיות הן: א בשילוב השירים לשיר אחד (התוכן שלהם זהה ורציף) ב שני השירים שונים באופן הגשתם - המקצב והחריזה. הייתי מפריד אותם שוב, ואז "מדביק" את הבתים המחוורזים ובעלי מקצב אחיד, ואת הבתים האחרים מעבד כך שהשורות הארוכות יהיו קצרות יותר ומותאמות למקצב. אם תצליח גם לחרוז אותם תוכל לאחד אותם מחדש ותקבל שיר אהבה למופת, או להשאיר אותם כשני שירי אהבה בעלי תוכן זהה שמציף אותם במי ים סוף. אם תקבל את הצעתי אז לפניך עבודה רבה ומסע מאתגר. בהצלחה ! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי שמואל. כך תיארתי לעצמי אותך, וטוב שחשפת את הצד הרומנטי שלך, הוא מקסים ואל תוותר עליו. בהערכה. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ! מדהים ! ! ! ראוי להיבחר גם ע"י המערכת ! [ליצירה]
- [ליצירה] עֶשֶׂר ! כמו שרון תמם יודע לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף היקר, יופי. היכן היית עד עכשיו? כמה חיכיתי לשרים שלך. אני מקשיב ואקרא את כל שיריך. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה את יודעת לכתוב. כל שיר שלך ופנינה.עלי והצליחי ! ואחרי המחמאה הערה: הניקוד אינו נכון. ניקוד מוסיף לשירה עוד ממד, אבל הוא צריך להיות מדויק. עדיף לכתוב בכתיב חסר מאשר בניקוד שגוי. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר ! [ליצירה]
- [ליצירה] אקדיש לשיר הזה כמה מילים משלי: אין מנוס מהתודעה שאלה שזכו להאריך ימים אחרי המלחמות חיים בתוך בועה, בתוך בועה, בתוך בועה, המחשב, בחדר העבודה במעוננו, בקרב ידידינו, בחנות הבגדים, בקניון, בתל אביב עיר מגורינו בארץ ישראל, הרחק משדרות וקריית שמונה. קונים ספרים בסטמצקי, ודיו למדפסת באופיס דיפו וכותבים באתר "צורה" על שלום. רק לא עתונים, עמוד למושחתים בצמרת, עמוד למעשי אונס, עמוד להורים מתעללים, עמוד לתאונות דרכים. רק לא חדשות בטלביזיה, שם אין שלום, אין אנשים ישרים, אין מוסר, אין אמהות אוהבות. תחקיר ועוד תחקיר ועוד תחקיר. המציאות העניקה לנו בועות, וכל אחד חי בבועה שלו, עד המלחמה הבאה, שלא אנחנו נפתח בה. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה. לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים. בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] מה שאני לומד משירך, שבשביל לכתוב שירה לא צריך להיות משורר, אלא רק להתבונן במראה, לראות עצמך ולתאר את דמותך במילים ובמקצב. כל מי שאוזר עוז לעשות זאת יכול לתאר את עצמו בשיר, וזה מה שהצלחת לעשות. :) [ליצירה]
