[ליצירה]
שירה פואטית ורהוטה, אבל עם נימה של יאוש וחוסר תוחלת ומטרה. קשה לי מתוך השיר, להבין אם זהו דיוקן של אדם אחר שאתה מכיר, או שזוהי בבועתך שלך.
אני מקווה בשבילך שהאפשרות הראשונה היא הנכונה.
[ליצירה]
כמה מילים להצדקת שלוש השורות האחרונות:
המטאפורה של סופת טורנדו מתארת איך נקלעתי אליה - מוקסם ומכושף. אבל ראיתי לנכון גם להסביר מה היא עושה לי, ולמה בחרתי דווקא בדימוי הזה. רציתי להדגיש מה אני מצפה מהדימוי, שבמציאות הוא הרסני למאיים וזורע חורבן. עבורי זה משהו שמצביע על הצורך שלי שמאפיינת סופת הטורנדו: סחרור, הנפה אל-על והליכה קדימה. אולי אחרי ההסבר הזה, השורות האלה אינן מיותרות.
[ליצירה]
אינני יודע למה התכוונת לרמוז בשיר הזה. מה הן השגותיך לגבי משה, יהושע נדודי המדבר או כיבוש הארץ, אבל מה שברור שאינך מדייק לגבי מה שכתוב במקורות, בעיקר לגבי חלקו של משה בכיבוש.
[ליצירה]
הדס שלום,
לטעמי, "תל-סתיו" איננו שם רע לסיפור הזה.
ואף-על-פי-כן, כיוון שביקשת הינה הצעותי:
"כדור הבדולח" (יש בו הכל: כדור של הילדים ,כדור הבדולח של המכשפה, הלב צלול כבדולח של אירנה ואולי גם הקשר בין המספר על היד וליל הבדולח.....)
[ליצירה]
ברוריה יקרה,
שני שיריך האחרונים יפים.
עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם.
חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק.
העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל").
כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" .
בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך.
"השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות.
דרך צליחה מסר
[ליצירה]
שי ידידי,
השיר הזה מכיל שני חלקים.
חלק ראשון הוא הפנטזיה.
אני מפנטז שהיא מסתכלת בי, אני מנחש שהיא מפנטזת עליי.
ואז בא החלק השני: ההתפכחות: זו רק פנטזיה שלי שהיא מביטה בי.
כן - זו מהותה של הפנטזיה !
[ליצירה]
לבת קול ברוח, תודה על המחמאה.
לאיה, כרגיל, את יורדת לסוף דעתי. אולי יש ניגודיות בעולם שמשתנה, אבל ממבט אישי שלי זו מקשה אחת של מסכת חיים, שבה חוויתי את ההשתנות של העולם, וכישות אחת שחוותה את רצף ההשתנות הזאת יש לי חיים מגוונים ומרתקים. אני רואה את הטוב שיש בכל צד של המסכת הזאת. מטבעי אני מנסה למצות את הטוב של כל שלב בשינוי הזה, ואינני גולש לנוסטלגיה וגעגועים לעבר, ולביקורת על ההווה. אין לי ספק שתפיסה זו היא סגולה לאריכות ימים במובן המנטלי. תודה מסר