עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
אכן נושא מאוד עצוב ועגום שלא נותנים לו את סדר העדיפויות הנכון,
בעת שיש פיגוע חבלני שנרצחים בו שני אנשים (מבלי לזלזל) אזי כל המדינה רועשת.
וכשיש פיגוע דרכים שנרצחים בו שלשה אנשים ויותר -אזי עולם כמנהגו נוהג.
[ליצירה]
טלי.
הסיפור מדהים, מראה על כך שאנשים נוטרים טינה ושומרים אותה בלב ואחר כך מצטערים.
זה מזכיר לי דברים רבים נשכחים מן התקופה שבה למדתי בבית הספר התיכון וביסודי ועד עתה אני זוכר אנשים ומורים ,
הסיפור זורם על פני כמה תקופות בחיי מדינת ישראל ויפה שאת משכילה לשלב אירועים חיצוניים שיעמידו את הסיפור בסקלה ההיסטורית המתאימה.
תגובות