פרושים לפניה מסמכים
כמו ארוחה במסעדה,
פעולה קטנה של יד-עכבר
וכאן לידה.
שנה שלימה לפניה
רבים העותקים.
חומר ללילות לבנים.
כמו מורה ומבחנים.
מתייגת, מרכיבה משקפיה
מחזרת על פכים.
אני -
אותיות על גווילים.
[ליצירה]
זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים.
(אגב, ברור שברי עדיף)
[ליצירה]
תחושת פיקשוש קטנטנה . צריך את הביטוי שידבר על ההרזיה של משא הנפש. ושיוכל להיות 'הסיבה' למשפט של הרופאה. מילה על האירוע שהשיל ממך 'קילוגרמים מיותרים'
חוצמזה, פשוט נהדר גם בלי עזרת רחל.
[ליצירה]
לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005
בו תכה בך שוב השכחה.
הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי.
על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי.
[ליצירה]
הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו.
הקול הזה מוצא חן בעיניי.
תגובות