משגב לעתו בעת צרה
לעת ערבו של יום
עת צל אכזר פושה
ומאפיל עולם ומלואו
מגדל אור בלב ים
ים רוגש ונוגש
מלא מים זידונים
להטביע ולהכרית
ובהר ציון הפליטה
עת יעלו בהר מושיעים
והיה קודש
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד.
מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות:
נחתם ונלקח איתם גם הסוד
(כאן ההפרדה)
הסוד נלקח אך התרבות נשארת
תגובות