אמרתי שאני רוצה להישאר עם החולצה.
כי כשאני מורידה אותה אני הופכת מישהי אחרת.
אין דבר שעוצר אותי מלבד
אותו סינוור חזק הניתך בעיניי
כשאתה מדליק את האור-
אז שנינו חוזרים להיות אנשים.
[ליצירה]
ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר)
האם אני "נותנת" לכל אחד? לא!
האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא!
פשוט ויפה.
[ליצירה]
בצקות ינצחו חלום.
שמש על פרץ תפרח
והשקה גן ירק ירח
ואור חזותי לממרח
בחור של כדור פורח.
וילדים ישוועו לחלון
ישמעו חריקת הדלת
מי מאחורי הוילון
זו היא שירתו האיוולת.
בברכת ליל מטונה, שירזטל.
תגובות