רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יפה יא מיבלאז'יו! י צירה שעדיין לא ראיתי.
חיי האדם השבירים והנפיצים. היום אני חזק וחסון ומחר אני כעלה נידף או כחרס הנשבר
"אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו, משול כחרס הנשבר"
[ליצירה]
---
מלכה מעופפת -דבר הקיים בעולם החרקים כגון הנמלים בעת מטס הרבייה, או הדבורים (אבל שם המלכה נמצאת בכוורת)
כאן אתה נוטל את הדימוי בחן ולוקח אותו לתחום הרומנטי האנושי
האבל שהיה - כלומר יש כאן מעגל של רביה לידה ומוות וגם אותו האנשת.
זו פרשנותי :-)
תגובות