מה תאמר עת
אלך לא
אחזור
איך תצעק דמעותיך
הן תמנע רגשותיך
מדבר
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי, תמשיך בקו הזה, גם הצורה, גם התוכן- מקסים!!! פחות אהבתי את היצירה הקודמת, הסגנון השני, של דברים של רגע... אבל זה מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] שי, התחלת להגיב לעצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] קבל את התנצלותי הכנה, ואת רגשי תודתי על התגובה האוהדת :) ושוב- אם תזכר בשיר- תכתוב לי... אני אשמח :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה. הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר. עדין ומקסים, עצוב ונעים מעורר שלל תחושות ורגשות. מצטרף לרצף יצירות שלך - רגישות ומיוחדות. . . [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב כל כך יפה, מרתק, מאתגר. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו- זה מקסים ביותר! עד כדי מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה יופי!!!!!!!!! יופי צרוף, שיר חדש ומפעים... [ליצירה]
- [ליצירה] סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע... אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה? המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל... [ליצירה]
- [ליצירה] בעודי שומעת ברדיו את השיר של ריטה ורמי "זמן שנשאר ואין רחמים", נתקלתי בכותרת יצירה זו, המקריות חייבה אותי להציץ ולקרוא, וטוב שכך. כמה חוזק, איפוק עוצמתי, ביקורת שקטה וכ"כ חזקה ומנערת. נוקב, עדין, חזק, מצויין! [ליצירה]
תגובות