[ליצירה]
אני מודה לך על שהבאת את השיר הפרודי לצד המקור שלו, זה באמת נחמד לראות איל לואיס התעלל בשיר. התרגום גם מאוד חביב, רק - מאיפה לקחת את ה"דוט" הזה ( doth= does , כמובן)? יכולת לכתוב "ראו איך זו קטנת דבורים", אם היית צריך מילה בת הברה אחת למשקל.
בהצלחה בתרגומים הבאים!!
[ליצירה]
וואוו איך לא הבחינו בשיר הזה.........
הוא פשוט יפה במיוחד אהבתי את "לפתוח לה פתח כחודו של מטיל העופרת"..השאלת משהו כל כך פשוט
להרגשה כל כך מורכבת ואדירה...
ולאורך כל השיר יש את התחושה הזאת.... אהבתי.
תודה אלה
[ליצירה]
אכן, סיפור חינוכי
לא רבים הם היודעים, אוי לנו ואהוי לנפשנו, שאת עלילות נילס האלגערסע"ן כתבה הסופרת בת שוודיה סלמה לאגערלף.
המשך במלאכתך, ואלף בינה למחוסרי הדעת.
(אגב, אתה יודע את זה כידע כללי, או שבדקת לצורך הסיפור?)
[ליצירה]
סליחה?
גבעוני? האם אתה מנסה לומר שדבריו של החתלתול פחות ברורים מהמקור?
אני מקווה שהבנתי אותך נכון, כי נראה לי שהעברית שלי שונה במקצת מהעברית שלך - אני הבנתי כמעט כל מילה מהתרגום (מה הם 'טִימְלוּוִים'?). ותרגומים ישירים של צלילים נעשו רק בשמות בעלי חיים וצמחים.
[ליצירה]
מופלא.
זה אחד השירים היחידים שעשו לי את זה.
החריזה, המשקל, הדימויים, התיאורים - הכל!
אם כי גם אני סבור השורה האחרונה צריך להחליף, אבל במשהו כמו
"שגילתה שיש בה הכח לחלום"
או משהו כגון זה, כדי שידעו מה הפחיד את הזאבים.
[ליצירה]
התוכן כל-כך מוצלח, שהחריזה רק הורסת.
כל-כך לא אפייני לי לשבח.
אני אכן לא משבח. החריזה לא הכי מוצלחת, המשקל לא הכי מדויק, ולפעמים הרסת את התוכן כדי ליצור חרוז צולע ("נקלפם, נטפחם ורק אז נלך לישון" - נו באמת! (ואגב, מלפפון בלי קליפה הוא מלפפון בלי טעם)).
לא הייתי טורח לכתוב את זה אם לא הייתי מצפה לשיפור.
[ליצירה]
חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור.
ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים).
[ליצירה]
הפילוסוף הגרמני שלייערמאכער אמר שהדת נולדה ממשבר: אדם יוצא לחיים, בטוח בכחו, על מנת להצליח, לעשות כסף או כל מטרה שהציב לעצמו. והנה, לא הכל הולך כל כך חלק. אז הוא נותן לתופעה שם: 'מזל', 'אלהים', או אחר. ועכשיו, כשיש לו כבר אלקים, השאלה היא "מה הוא רוצה ממני?" התשובה: שלא יעשה מה שהוא ניסה לעשות. ואז הוא מקדיש את חייו לעשות חסד או לנזירות.
ואת כל זה למדתי בשיעור מחשבת ישראל בספר "שרידי אש" מאת הרב ויינברג.
כל הנ"ל, אגב, לא נכון לגבי היהדות.
[ליצירה]
לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי.
אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי.
לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה).
אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.).