[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
אהבתי
אהבתי את היצירה, אבל לא אהבתי את כל הפירוט. כשאני מתבוננת ביצירה, לאחר הקריאה הראשונה הנדרשת, אני חשה כאילו חטטתי למישהו בקרביים, ואני חושבת שיש דרכים ליצור לאל התחושה הזאת, שבאופן אישי - גורמת לי להרגיש רע עם עצמי.
[ליצירה]
בנוגע להערה של תמי, אני באופן אישי כשקראתי את היצירה לראושנה התלבטתי האם הכונה שאולי יום אחד המחבר יזכה שתהיה לו עזר, או שהכונה שאולי הוא יזכה לחבר סיום נאה, שבמקרה כזה ההערה של תמי נופלת מאליה.
ולגופו של ענין, אני חושבת שכדאי להוסיף הערה בסוף היצירה לעיין ביצירה "השינוי" של המחבר, כי אנשים עלולים לחשוב בטעות שהמחבר עדיין מרגיש כמו שנכתב ביצירה הזאת, אבל מהשינוי רואים שלא כך פני הדברים.
[ליצירה]
איני שמה עצמי במקומו של ממ"ה הקב"ה, הוא זה שבסופו של דבר דן את כולנו, אבל אני חושבת שיש רגש יהודי טבעי שמתקומם כנגד מי שפועל לרעת עם ישראל.
והרגש הזה אצלי מתקומם נגד מי שפעל למען עקירת יהודים ממקום מושבם.
(התגובה שלי מקודם, כפי שודאי שמת לב, היתה מדורגת מהקל אל הכבד).