[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
אני חושבת שנכון יותר לומר ששנינו מסתכלים על אותו דבר, דרך משקפיים שונות.
(וכמובן שאין פה שום חזרה מעמדתי לגבי יצירה זאת ויצירותיה של ה"יוצרת" בכלל, אלא רק הסכמה שכל אחד ממרגיש דברים שונים ורואה דברים שונים וכו')
[ליצירה]
סיפור יפהפה!
רגשות האשם בגלל המטען הרגשי, הן מוכרות.
אבל תסביר - מה הקטע עם התהילים??? גם באחד הסיפורים הקודמים היה איזה משהו שהיא כל הזמן קוראת תהילי, מה הענין?
[ליצירה]
מירב הרגה אותי! איזה צחוקים
"מירבו´ש, אין לי זמן לדבר. עם מה השלמת?"
- "עם זה שאני לעולם לא אתחתן."
- "אה... טוב, אני אתקשר אלייך כשאסיים את הפגישה ונדון בזה."
פשוט קטע היסטרי!!!
סה"כ פרק מצחיק, כמו תמיד.
[ליצירה]
יצירה נפלאה.
הקוטביות בין הבחורה שמאוהבת בבחור לבין הבחור שחושב עליה "ברוך שפטרנו", מייצג בצורה ביקורתית את ההנבדל היסודי בין הגברים השכליים יותר לנשים הרגישות יותר.