[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
האנטי של אלישע, בהחלט מהווה ניגוד מעניין לאביגיל (שמים-לב שאתה אוהב ניגודים...).
וזה שאביאל פותח את הספר בטעות במקום אחר, ומתחיל ללמוד שם, מהווה עדות למידת הרחפנות שלו.
ובלי קשר -
המינוח "מצורעת כשלג" - גדול!!!
[ליצירה]
סיפור יפהפה!
רגשות האשם בגלל המטען הרגשי, הן מוכרות.
אבל תסביר - מה הקטע עם התהילים??? גם באחד הסיפורים הקודמים היה איזה משהו שהיא כל הזמן קוראת תהילי, מה הענין?
[ליצירה]
איזה סיפור מצחיק!
הוויכוח בין אלישע ליוסף היסטרי, גם השימוש במושגים מעולם היידיש כמו "חתן-בחור" משעשע, בסיפור על ה"שידוך לבחור פסגאי" – צחקתי בקול רם.
הדרך שבה המרכזניקים משלבים דברי-תורה בתור הלצות, אם זה לגבי ה"לא ראינו" או לגבי "גזירה שאין הצבור יכול לעמוד בה" – מעלה זכרונות מסיפורי עגנון.
תודה רבה לך.
גרמת לי הנאה מרובה.