[ליצירה]
רעיון חמוד, כתוב מעולה! הומור זורם שמעלה הרבה חיוכים!
זה הזוי אבל כשאתה עוזב אותם הם מתבאסים והולכים... אולי זה מאבד את העניין מבחינתם ואולי הדם פחות חם מכיוון שאתה לא כועס. :) אבל בכל זאת שיהיה לך בהצלחה בפעם הבאה שהם תוקפים!
[ליצירה]
משעשע וחמוד
זוז יא זבוב טיפש
אל תהיה כה עיקש
אתה מפריע לי לישון
אני רוצה לנחור באון
פנה הדרך ליתוש
אתה כבר תשוש
הרבה זבל מצצת
את הקיבה שלך פוצצת
תן ליתוש למצוץ דםי
אני מקווה שזה יהיה רק חד פעמי
----
רם אורן ספר טיסה
מתעכל יותר טוב מקציצה
הו יא רם יא רם
הספרים שלך הם טררם
תשוקה, רדידות וסוף טוב
יסירו מאיתנו כל מכאוב
[ליצירה]
איזה שיר מלטף..
יש לאחותי תמונה שממש מתוארת בשיר!
התינוקת הכי חמודה שיש, לא מבינה איפה היא נמצאת ומה היא אמורה לעשות.. וכל התיאור של העריסה...
מדויק שזה מדהים..!
ובלי קשר לאחותי- אהבתי מאד, השיר נותן תחושה טובה.
שלך באהבת אין קץ, עומר.
[ליצירה]
וואו,
זה ממש נגע בליבי, מרגש כזה...
כל הקשיים מסביב...
אבל צריך לדעת להתגבר, וכאשר אדם מתגבר על מכשול אחד בלבד, גם אם הוא הקטן שבקטנים, זה נותן לו את המוטיבציה להתגבר על הקשיים האחרים בחיים.
בעזרת משפחה וחברים הכל אפשרי,
מניסיון.
את כותבת נפלא!
ליתוש.
[ליצירה]
אולי זה קצת ארוך....
השיר עצמו יפה, אבל להמנון המדינה? אני לא חושבת שזה מתאים כל כך....
ניסיתי לפזם את השיר עם המנגינה של התקווה.. חח זה נשמע מצחיק...
יש לך רעיון כבר ללחן?
[ליצירה]
מקסים!
מראה בצורה נפלאה את התופעה הכל כך מוכרת הזו, שכמו שאמרת, בני אדם מפחדים להניח למה שיש להם כעת, מחשש להפסיד מזה.
אבל יותר יפה אילו הם מפחדים להניח ל"פרח, הזה מחשש עליו, שיקרה לו משהו, מדאגה.
פשוט יפה.
ליתוש.
[ליצירה]
מ-ה-מ-ם-!
רגע, אני צריכה להתאושש.
זה היה כל כך עמוק ומקסים! לכל מילה יש משקל חשוב בסיפור, וואי זה כל כך יפה!
ועם זאת גם כל כך עצוב... והאישה פה היא זאת שמתמודדת, עם הילד הנבון הזה ששואל שאלות שלפעמים גם מבוגרים לא יכולים לענות לו עליהןף הילדה הקטנה והבעל. נראה כאילו הוא אחד דכאוני כזה, צריך הרבה כוחות כדי להתמודד עם אחד כזה.
ממש אבל ממש אהבתי את זה!!
ליתוש.
[ליצירה]
המשך ראוי עד מאוד לסדרת עשר המכות שלך!
זה יותר חסכוני לכתוב כמה קטעים על המכות ביצירה אחת. רעיון טוב.
המשפט שהכי אהבתי זה הקטע השני (דבר) שכתוב: "חידק מחוידק" חח נחמד מאוד! אחלה המצאה...
ליתוש.
[ליצירה]
קודם כל-
אביב, אין דבר יותר חמוד מתמימות של ילדים...
:)
הדס, אני בכלל סיווגתי את זה בתור מונולוג אני לא יודעת איך זה הגיע למשפט אחד...
אבל אני מיד משנה...
ליתוש.