[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
הכותרת - "שמעו את צעקתי" נשמעה לי כמו זעקת נביא בשער המנסה ללכוד את תשומת לב אנשי העיר ולעוררם לשינוי.
באופן מפתיע - היצירה מאוד מתאימה לכך!
מאוד אמיתי ומאוד נכון ומאוד יפה,
מה שבכל זאת מנחם אותי זה שיש אנשים ששמו לב לשינוי הזה ומוחים - גם ע"י כתיבת יצירה נפלאה זו.
מה שעוד מנחם שזה לא תהליך שעבר על כולם -
כי יש כאלו שעדיין מתרגשים, מסתפקים ונותנים מקום למבט, ליטוף, נשיקה , דימעה, צעקה וגם לחישה
וקושבים להם!
תודה על יצירה יפה ונוקבת!
[ליצירה]
איזה תחושות נשגבות הצלחת להעביר...
האור שנגנז ונגלה אל תוך נפשי - מאוד עמוק ומאוד יפה...
אהבתי גם את "אשירה בנפש מיוגעת"
תודה לך - שיר מאוד רוחני ויפה!
[ליצירה]
עצוב ורך ומתוק ונוגע ומיוחד ומובע כ"כ יפה...
בשירים לזכר - יש המון נחמה והם אפילו מסוגלים להעלות חיוך על השפתיים (חיוך דומה לזה שמועלה בעקבות זיכרון רחוק, תמונה ישנה או אפילו התקלות מקרית בכתב יד...)
ויש בהם גם יכולת הנצחה מאוד חזקה כי היא מגיעה דרך הרגש והנשמה וחודרת לשם...
פשוט יפהיפה
והשפה הרכה, התמימה, הפשוטה, הילדית רק מעצימה את זה!
תודה ששיתפת...
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הוא מעביר היטב את הרעיון,
גם הטכניות שבה הוא כביכול כתוב
0כפי שכתב אמיתי) מוסיפה נופך ומחזקת את הרגשת אותן שעות מתות.
צריך מידי פעם לעצור ולנוח - לשכב על הגב (אגב שיר טוב ברקע עדיף על עשן :-))
[ליצירה]
עולם של טובות
מציאות מתישה
קשה, קשה
הוא, היא
אולי להיפרד
יעשה אך ורק טוב
לו, לה
כי על טובות צריך בסוף
לשלם...
לפעמים לא בחומר
ולא בחור בכיס
אלא בחור רציני
דווקא בלב....
דווקא באכזבה, דווקא בכאב...
[ליצירה]
קוראת ומה שעולה לי לראש "יגעת ומצאת תאמין!",
כשהייתי קטנה היינו צועקים את זה בדבקות וכ"כ בטוחים שזה נכון, אני מקווה שהאמונה בכך והיגיעה לא נשחקו...
אהבתי במיוחד את הביטוי "מכרות הנפש"!
היטבת לתאר גם את התליך גם את היעד וגם את העוצמה והנחישות.
תודה ששיתפת - זה מקסים :-))