[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
כתוב יפה!
אבן יכולה להיות גם גורם מקשר לעבר...
אבן זה חיבור של אב + בן,
אולי לא כל אבן היא מכשול - לפעמים זה רק נראה כך...
יש בהן באבנים המון עומק...
[ליצירה]
שיר כואב...
בכישרון רב וכנראה חוויה קשה וטראומטית יצרת פה משהו מאוד מיוחד, נוגע, אמיתי וכואב...
מקווה שאת כל הכאב תפני כדי להמשיך ליצור ולאט לאט הוא יפנה את מקומו לשמחה ושלווה והתגברות ואופטימיות...
(שישתקפו גם הם ביצירות המקסימות שלך)
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
ושהחיים יחייכו אלייך!
[ליצירה]
תגובתי-
לגבי החיצוניות- השיר כתוב יפה וזורם ויש בו המון מקוריות.
לגבי הרעיון - חייבת להגיד שאני ממש לא מסכימה,
עבורי ועבור עוד רבים שכמותי הכתיבה היא צורך ונובעת מהנשמה, ללא שום קשר למותרות.
ורוב הזמן נובעת מהקשיים והמצוקות.
נכון שיש גם כמה "יפי נפש" שכותבים על מנת להרגיש חשובים ואנשי רוח ולהתרברב אבל הם ממש מיעוט (ולא רבות מין השירים...).
אבל כל אחד ודעתו :-)
תודה לך - העלת לי כמה נקודות מעניינות לחשוב עליהן...
[ליצירה]
יפה!
כמה נכון שבפנים זה חלום בלהות...
זה מתחיל ככה - חלומות ואופטימיות וקול פנימי בבטן שצועק להיזהר...
(כמו שחיים כתב - חוסר יטחון פחדים וכו'
מאחלת לך שזה לא יהיה עוד סיוט אלא מציאות יפהפיה
[ליצירה]
מדהים
תמיד אני אומרת שהנחמה היחידה היא בזכרונות.
ואת הצלחת לבטא נורא נוגע וציורי את כל הזכרונות...
אפשר לשלוח אותך ל"אוהבת את האיש הזה" שלי? - עוסק באותו נושא מזווית קצת אחרת (או אולי לא אחרת...) .
תודה - ריגשת אותי
[ליצירה]
כ"כ התחברתי, גם אני בתקופה דומה (אבל לא שוכחת לשמור על החיוך... לפעמים בכוח :-))
אבל אני חושבת שכאלו החיים:
לעיתים מלאים ב -?
לעיתים מלאים ב - !
ולעיתים מלאים ב- ?!
מאחלת לך שהתשובות יגיעו מבפנים ובמהרה ותמלאי את החיים ב - :-)
ולגבי הצירה - כתובה לדעתי בצורה טובה מאוד וחזקה מאוד כזאת שמבטאת היטב את המחשבות והתחושה וההתחבטוות העצמיות והשיחות הלפעמים קשות איתו.
אהבתי מאוד, תודה :-)
[ליצירה]
מצטרפת למה שכתב חיים לפניי,
וכ"כ מכירה את התחושה הזאת של החוסר הבנה - למה הם שם כ"כ רצו וכ"כ התפללו
ולנו זה ברור מאליו ולפעמים אף גרוע מכך...
תודה לך על יצירה יפה וכתובה כ"כ יפה....