[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
נו - עם כותרת כזו שאני לא אבדוק במה מדובר?
התנגן לי בראש בקצב דיי טוב :-)
ועכשיו - נראה אתכם עוברים מדיבורים למעשים
מקשקשים מקשקשים
בסוף חוזרים משקשקים
מכשכשים גם בזנבות
אוזניים מושפלות
עיניים נבוכות
מכרכרים סביבינו
אחר יוצאים ומקרקרים נגדנו
ושוב חוזרים :-)
הכתר כבר אצלינו...
גם השרביט
נראה איך תסתדרו רגע בלעדינו...
[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
אהבתי!
בנוי חזק על ניגודים,
ה"אני" מול הילדה
כפות הרגליים מול הראש
האבנים החמות מול האופק התכול,
ולמרות התסכול העולה מין השיר - נשארת בי תחושת אופטימיות - מכיוון שהראש מביט לעבר האופק הכחול....
(ולא חשוב מה רואים משם ואיזה תחושה מתקבלת - כל עוד יש מבט קדימה אל עבר הכחול!)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
חיים -
גם מהשיר היפה הזה עולה תחושת יאוש...
בעיקר משתי השורות האחרונות...
תיארת מספר, איך נקרא לזה, מצבים?
חלקם אכן דורשים צער (בעיקר בחלק האחרון) וחלקם דווקא שמחה.
נכון שיש משהו נוגה בפרחים נבולים - אבל הם יחרטו לעד כרעננים ויפים בעיניי מי שנתן ומי שקיבל אותם...
נכון שי משהו מפוספס בפנינים המוצפנות בלב ים - אבל תמיד יש כאלו שיצללו לחפשם ולכן תקווה שימצאו...
יצירה מאוד מיוחד, גורמת לחשוב (פילוסופית...)
ליאורה - אהבתי את שכתבת בתגובה...