[ליצירה]
ויש אומרים, אמר להם הקב"ה אף על פי כן יבוא,
אלא שראה הקב"ה שאם בא עתה רוגמין אותו באבנים ואמר: עדיין אינם מוכנים לו.
("אתם פנאטים משיחיים! רוצים מדינת הלכה! אתם רוצים להפוך את המדינה לאיראן!")
[ליצירה]
אשכרה נעשית תורה כשתי תורות.. התחלנו להסתפק בקריאת התורה ואת עיקר הלימוד אנחנו לומדים מהספרים החדשים עם הגירסאות שלנו... בעזרת ה' נחזור לתורה ההיא, האחת!
והמדרש כתוב יפה, ראוי שיכנס בין שאר המדרשים..
[ליצירה]
חוצפה.
"ראוי היה יום ה' באייר שהוכרז בו על הקמת המדינה שיעשה בו נס ויופיע המשיח"? מה כל כך "ראוי" בו? המסגרת המוסדית והשלטונית של המדינה אינה יהודית, למרות שיוסדה ומנוהלת ע"י אנשים ממוצא יהודי. ונראה מגמת פעולותיה של המדינה נוגדת את מגמת הגאולה ולא מקדמת אותה.
ו-שמע, הקביעה הזאת, שנתת לה ע"י העיצוב החיצוני מעין תוקף של אמת מוחלטת כמו דברי חכמינו, הקביעה שכביכול היה ראוי שמשיח לא יבוא ח"ו כי יש כאלה שאינם "אומרים שירה" והלל על הקמת אותה ישות שלטונית שתיארתי לעיל, הקביעה הזאת היא ממש חצופה!!
[ליצירה]
מעניין מאוד. ועוד יותר עם הסברך.
יש פה כל מיני דברים לא תואמים כמו משקל וכו'
אך את זה אני אשאיר למביני דבר.
יש פה משהו מיוחד ללא ספק.
תודה לך.
[ליצירה]
הוא פונה אלינו
כמובן, ובכך למעשה עוסק כל השיר ("ואמר אליו:"). אבל הנקודה הסופית, הפניממית היא נקודה של דממה, של עצירה ואליה צריך להגיע.
אי אפשר לשכנע את מי שנעקד לסלוח לעוקד, אלא חייבים לחכות בשקט עד שישתכנע מעצמו, כפי שה' מחכה לנו כבר אלפי שנים. רק מתוך הבנה שאנחנו מחכים אפשר לפנות החוצה.
[ליצירה]
רעיון מעניין מאוד.
"הביאני לשם, הניחני" - לאן? הוא כבר הביא אותו והדליק את המדורה, לא?
הזכיר לי את השנא הבוער.
מה הכוונה "אל תנוע"? במה זה דומה לקב"ה ולמה זה נצרך עכשיו?
מקווה שלא הגזמתי בשאלות (כן הגזמתי, מקווה שתסלח).
[ליצירה]
שמע נא אדם לא פשוט פתרוני,
אם צדקתי אלבש בגדי שש עם שני.
אך גם אם טעיתי זה לא נורא,
תמיד אפשר לשאול את המורה.
אמור לי האם יש יקר מחבר?
את זאת היה על התם לברר.
וגם החכם שלמערות נשלח
להתבודד ולחשוב על התם האח
לא יפגשו מסלולים מקבילים,
מסלול יחיד לא נפרד עולמים.
אם זאת לא יבינו החכם והתם,
לא יפגשו דרכיהם לעולם.
[ליצירה]
ייתכן ואכן על התם והחכם לברר זאת, אך לא לכך כיוונתי בשירי. כיוונתי ליחס שבין דרכי חשיבה שונות ויסודיות בעולם, ותקוותי לחברם (נכתב בהשראה, ביחס ובשוני לסיפורו של ר' נחמן "החכם והתם") .
תודה על הערת הכתיבה, צדקת.
[ליצירה]
מי איש זה?
אוהב אלוקים ואדם
אשר אמר לי הנני
את הטוב לטוב מכולם
אשר אהבתי והוא אהבני
יותר מחיים ועולם
איש אשר ידעתיו
כי יצווה לעשות משפט
איש אשר ראיתיו
שם את הצדקה לדת
לו אומר הנני, השה לעולה...
בנך
ואם טעית, דווקא בגלל שהשיר כתוב כל כך טוב, אני חייב לזעוק כנגד התוכן.
[ליצירה]
אהבתי את הקריאה (שאולי לא הייתה מודעת): אין יאוש בעולם - (זהו) כלל, אבל בפרטים...
עוד דבר שאני לא יודע אם התכוונת אליו, זה העובדה שהבית הראשון (העוסק ב"כלל") מחורז, והאחרונים לא, וכך מתבטאת השבירה והעצבות.
מבחינה מילולית אהבתי הכי את "הסכורות בעבים"
[ליצירה]
נראה לי
שהבנתי את הרעיון הכללי על עמ"י, ואני מצטרף לתפילה: "מי ישקנו מי הדרור". לא הבנתי איפה נכנס הזמן ושלשלאותיו לענין, ומה המשמעות של "גאולה קטנה"... (ד"א, 'אדאה' רומז למילה 'אידאה'?)
הערה צדדית: נראה שהתכוונת לכתוב 'קודקודנו', ולא 'קוקודנו'.
[ליצירה]
תודה
שפחת הימים - הימים הממשיים, בניגוד לחלומות, לעתים גורמים לטשטוש המראה האמיתי והיפה - לכן, שפחה.
בשיר - לא רק בשיר, החיים הם שיר.
הסיום הפריע גם לי, אבל החלטתי להשאירו, אני כבר לא זוכר מדוע.
לאור וטוב - את צודקת, שיניתי. בהתחלה כתבתי אחרת כי הפסיק מפריע לי מאוד.
[ליצירה]
אהבתי מאוד
כתיבה יפה וביטוי מדוייק. נוגע בנפש.
אפשר לראות את זה גם כדבר טוב בצורה מסויימת. ארץ ישראל כל כך 'שלנו' כל כך בתוכנו, שכבר איננו שמים לב לכך.
אשרינו שזכינו, ולוואי שנזכה להרגיש זאת.
[ליצירה]
אהבתי מאוד
דימוי נפלא, ומשחק יפה איתו.
הערות: א. העימוד הממורכז מיותר לטעמי. אני לא מבין מה הוא מוסיף.
ב. העירו על סימני הקריאה. לדעתתי עיקר הבעיה היא שסימני הקריאה באים ברצף, שאינו מאפשר לקרוא אותם בצורה נוחה, ופוגע בשטף הקריאה.