יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
יפה!
אהבתי את השיר. שיר על התבגרות, שמציג את ה"התבגרות" בתחילה כמשהו רע, וחד צדדי (כפי שהדברים נראים באמצע ה"התבגרות") - ולאחר מכן גם רואה צדדים יפים וטובים - או במילים אחרות, מסתכל ב"בגרות" על כל העניין...
[ליצירה]
מסכים לחלוטין עם מי שמעלי:
ואם יורשה לי לצטט הייקו קטן משלי:
שירה היא מילים
למה שאי אפשר עוד
לומר במילים
(לא הייקו כזר למהדרין אמנם, כי אין תיאור של מצב טבע בהתחלה, אבל נניח...)
:-)
מקורי, מקסים. אחותך הקטנה עוד תהיה גדולה.
[ליצירה]
נפלא.
נוגע כל כך...
אני לא יכול לומר שמצאתי ת עצמי בדיוק בשיר, אך הרגשתי המון קרבה , ללא ספק. בכל זאת, גם אני נווד...
הלבשת את זה ממש יפה על הסוגייה המשנאית. רק את הביטוי "תראו" לא כ"כ אהבתי.
(ואגב, יש לך את אחד הניקים הכי מדליקים שראיתי אי פעם...לכן גם נכנסתי לדף שלך :-)
[ליצירה]
אני לא ממש מבין למה,
אבל השורה האחרונה בשיר, היא כל כך כל כך אינטימית, כל כך נשית, כל כך נהדרת. שורה כזו שמפחיד לגעת בה בידיים לא נקיות.
שיר מקסים. אם כי אני חייב להגיד שאני לא כל כך אוהב את השימוש בדימוי הפירורים, הוא קצת שחוק. פירורים, שברים וכו'. את יודעת.
אבל זה שיר נפלא. את כל החלק הראשון שלו (עד הסוגריים) בכלל לא קראתי כשיר אהבה, אלא כמשהו יותר קוסמי, יותר בכיוון הארספואטי. רחמים שהם אדוות כאב. *זו* ארספואטיקה. נפלא, נפלא.
רחמים שהם אדוות כאב.
[ליצירה]
מממ...
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
חמווווודד!!
ממש אהבתי!
אבל את שורת המחץ אולי הייתי מנסח אחרת...אולי בלי הסוגריים?
חבל שלא אני כתבתי קטע בשם - "אמצתי ילדה" - כי אני גם מרגיש ככה!
בקיצור - הזדהות עמוקה!!
=)