[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
לענ"ד היצירה יצירה חסרת עומק, הגורמת לפיהוקים מרובים.
אילה, את ממש מצחיקה...
את בכלל קוראת את היצירות לפני שאת ממליצה עליהן?!
ומיכל - ח"ח על ההמלצה הנגדית - פעם הבאה אני אדע בלנ"ד להקשיב לך מראש ולא לבזבז את הזמן שלי.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה מעניינת, אולם בו-זמנית מאכזבת, שורת המחץ קצת קהה ולא מעניינת מספיק.
מלבד ההערה הכללית - מס' הערות פרטיות:
"מחשבותיו נדדו הרחק הרחק" - מדוע לא "מחשבותיו נדדו הרחק"? כפילות המילה לפי דעתי איננה מוסיפה דבר, אלא רק צורמת לאוזן.
"בימים אלו של חשש ואי ידיעה" זה כמובן המשך המשפט, וכנראה בטעות לחצת על אנטר.
העברית של דוד לא נשמעת אמינה: "איך זה גייסו אותך ככה עם שני ילדים", מי מדבר ככה?!
[ליצירה]
הפרק הזה גורם לך לחשוב.
לחשוב על המצב שבו מחנכים ילדים להתחתן, ללא להכיר את עצמם קודם.
לחשוב על צדדים מקלים לסוגית הגלולות.
והכי חשוב - לחשוב על המשפט האמיתי ששמת בפי אודליה: "ד´ יעזור... ד´ יעזור... אם את לא תעזרי לעצמך, אף אחד לא יעזור לך."
אשריך, שאתה מזכה את הבריות לחשוב בנושאים שונים, ועושה זאת בצורה הומוריסטית.