[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
הממ...
מאז היותי ילד עוררה בי המתמטיקה סלידה אינסנקטיבית. מטבע הדברים הסיפור גרם לפעולתם של נוגדנים מסויימים, בקטעים מסויימים ולפעמים אפילו לתחושה של סלידה ממש.
בסוף הם התמוססו כלא היו, הנוגדנים.
סיפור שגרם לי להרגיש שמחה עצובה כזו.
---
יש לי מחר מבחן במתמטיקה. הצילו.
[ליצירה]
!!!
ענק! הצחקתני רבות!
הגננת שלי עוד היתה בסדר יחסית לרב מכיתה ד' שהביא לי כאפה. טראומה לכל החיים.
אה, הוא גם שם לי סילוטפ עבה סביב הכיפה והשיער אל מתחת לסנטר בגלל שרצתי במגרש עם כיפה ביד.
אז הגננת בסה"כ בסדר.
זה מצחיק!
[ליצירה]
אשריך!
ואני לא מאמין בזה
וגם לא בזה
אני לא חסיד
וגם לא מתנגד
אני לא הולך לרב
וגם לא לומד את הגר"א
נשמתי רוצה הכל
אבל לא רואה טוב ורע ומה שבינהם
לא מתחברת לאף אחד
בגלל דרכה המיוחדת
וגם היא,
לא מצאה מקום לשבת.
שתזכה, שנזכה.
קטע אמיתי וטוב.
[ליצירה]
מ-ז-ל טוב!!!
סימן טוב ומזל טוב, סימן טוב ומזל טוב!
עוד ישמע בהרי ייוווודה ווובחוצוות ירושליייים!!!!
(רגע, זה לא ממש קשור, הא?)
לקח זמן לקלוט ש: טו"ב זה 17.