[ליצירה]
היטבת להביע את האווירה של ארבע בבוקר
ריק וגעגוע
"רגעים שיכולים
לעטוף אותי
ואז לקחת אותי לסיבוב"
אהבתי את ההיפוך הזה
יש לי דומה בשיר שלי:)
אפשר לתמצת ולקצר אך כללית
נעים לקרוא אותך
[ליצירה]
בינות בתים של עיר
של שיר
אורב צייד לטרף. (משהו חסר לי כאן)
חמוש רובה-מלים
עם כוונות
הוא מנסה בלי הרף
להכניס למיטתו שלל. (יפה דו-המשמעות של כוונות)
הנה אחת התרחקה מעֵדֶר.
הו, הריח המפתה.
הוא ניגש ומתקרב
עם כדור בתוך קנה.
כלל בסיסי של כל צייד
הוא להתקרב כנגד רוח
(כך הטרף התמים
מרגיש שלֵו וגם בטוח): (יופי של בית)
שֽׁתי עוד בירה, אפילו שתיים
תראי כמה נחמד לנו עכשיו.
כן, בלעי הכל, פתיה יפה –
"אני בךֽ מאוהב!" (אתה יכול יותר מאשר הבית הזה)
ולבסוף היא נעתרת
גופה נכנע אל המלים
והצייד קורן מְאוֹשֶר
כי לצד לבה המת
ישארו רק תרמילים. (שתי השורות האחרונות מצויינות)
בסוף הסעודה הוא חוזר אל בית
בו אישה וגם ילדה
מצפות בחום: "כמה טוב שכבר חזרת".
אל השקר. אל התום
(פואנטה טובה שאתה יכול לבנות אותה יותר חדה בהתאם ליכולתך. 3 שורות אחרונות טובות)
כל הנאמר משקף אך ורק את דעתי ה-לא נחשבת.
[ליצירה]
יכולה להבין גם את הדיעה של "מדברת בדמעות" כי
כתיבה היא עניין של הרבה ניסיון
הן בלימוד
הן בכתיבה
הן בקריאת שירה
ובעיקר בהפנמה. והפנמה לוקחת זמן.
ככל שהכתיבה היא יותר בוסרית כך יותר קשה לכותב לראות את הפגמים של הכתיבה של עצמו ולהיות פתוח לביקורת.
ולהיות פתוח לביקורת לא אומר קבלתה בכל מקרה
כי קורה וביקורת גם אינה נכונה
אלא נכונות להיפתח אליה ולקבל את הכלים כדי לברור ולבחור ביקורת מתאימה ובעיקר לדעת לבקר את עצמך, ולערוך ולבחון מחדש.
מי שמעוניין לקבל מחמאות בכל מקרה לא כדאי שיתאמץ.
אך מי שרוצה להתקדם בכתיבתו: כמו בכל שטח או תחום אחר - אין פרי מבשיל ללא עבודה קשה.
[ליצירה]
המקומות שבחרת לשים נקודה ומקף
יוצרים מורכבות נוספת של השיר (ומעניינת יותר)
ואין חד צדדיות
גם הנמענת וגם הדובר
שניהם מקבלים את שתי התכונות
המטאפוריות
רק לעולם, בצורה ההפוכה...
כך לקריאתי
אמילי