את יודעת על מה אני מדבר,
הרי
רק אתמול
דמעה נשרה מלחייך
ונישקתי.
טעמך- מלוח
ובפיך אין בשורה.
מה הטעם במילים
היוצאות אל החלל הפתוח
ללא כלוב הגנה
שישמור,
שלא יתפוגגו
כן, כי עוד אתמול
שאלתי לפשר הסימן
ואת-
שותקת.
[ליצירה]
מסר כפול:
1.
"ראית אותי נבוך,
מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן:
"ראית אותי נבוך
לא אומר דבר".
3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב.
2.
"אולי בפעם הבאה" אמרתי,
וחשבתי,
"אולי לא תהיה פעם הבאה".
טוב יותר כך:
"בפעם הבאה", אמרתי
וחשבתי-
אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו..
[ליצירה]
אני לוקח אותך הצידה
ומפשיט אותך מיצירותייך
אז
במבטי זימה
אני עוטף את עורך
ומצמיד את פי אל שפתייך.
את שומעת את נשימותיי?
המריחה את את הבל פי?
עכשיו-
תתמסרי.
תגובות