ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, אבל - מינימליסטי מדי... לדעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם חושבת כמו קודמתי... מינימליסטי מידי.... אבל יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! ברוך המצאך! יפה, יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * ראשית- התמונה הזו היא תמונתה של הצלמת מירי צחי ממקור ראשון, אני רק ערכתי אותה במחשב. שנית- התמונה מנימליסטית לכתחילה. יש עומק בדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא. אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו... למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר. אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב. :) רק אושר [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. יפיפה. עושה בראש אסוציאציות של חוף ים לבן ואור גדול.. פשוט מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] :) וואו מישי.. שכוייח על הפרשנות.. זה קטע שדליתי ממחברת ששכבה בעומקי מגירתי.. כמדומני זה נכתב אחרי הפיגוע בקו 2, כשממש הרגשתי שאני לא מסוגל לחיות כאן בארץ. אבל שוב, מישי- נקודת ראות ממש חמודה ומעניינת, את שופכת אור חדש על הקטע. אסתריקה, אני לא מצפה להזדהות. וטוב שאת לא מזדהה. צריך להביט על הצדדים הטובים שיש לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעעעעעעעעעע ע-ד-י !!!! מה עשית? * יוסל'ה שר ברקע את ה'מבדיל'. שקיעה. עצוב. ציפורים מבואסות חגות מעל ראשינו. פרידה * בנץ.... עזב... אל מול עיני ההמומות ופי הפעור.. והוא עוד עושה את זה כתגובה לקטע שלי. אין יותר בנץ. (לפחות בצורה) אם היה זה דף נייר ולא דף ברשת, היה כאן רטוב קצת בדף. בנץ.. אפילו יצירה אחת לא השארת למזכרת. אח.. לא נותר אלא להתרפק על ימי העבר עם בנץ וגוגוק. יהי זכרם ברוך. ובנץ- זה שפרשת לא אומר שאסור לך לקפוץ מדי פעם לבקר, להתעדכן (ואולי לחזור) [ליצירה]
- [ליצירה] דוד, הייתי חייב להגיב. חוץ מזה שהקטע עצמו יפיפה במושגים של יפיפיות תהומית.. הוא גם נורא נגע בי בכל מיני מקומות, במיוחד בגלל הביטויים שהשתמשת בהם- "איזה *טרנס* מופרע בוקע מאי שם, נראה כאילו הים רוקד לצליליו. או שמא זהו *רטט* של זעם המאיים להתפרץ בנחשול פתאומי, למחוק כל זכר לרעש המפריע את שתיקתו שלו." וגם בגלל כמה רעיונות בקטע שנמצאים גם בכמה קטעים שלי. אבל ממש הייתי חייב להגיב בגלל שמה שכל כך ציפיתי לו קרה- אוי דוד! ! דוד!!!! סוף סוף אתה מתחיל להוציא מעצמך את המיץ הנכון.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] האמממ... מעניין. אני תוהה מה יש בשיר הזה ומה עומד מאחוריו. יש בראשי כמה אפשרויות לפירוש השיר, אך אולי כדאי שאשתוק. חמוד. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] אביוסתיו- אכן אלוף התגובות. לא נטפלתי לשיר שלו, פשוט זה שירו היחיד שראיתי. אין לי מספיק זמן לשוטט כאן.. אלוף תימן. [ליצירה]
- [ליצירה] * מדהים. ציירת ציור יפיפה של אותו רגש מוכר [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
תגובות