[ליצירה]
גם אני. נמאס לי שאידיאלים ותמימות הופכים לכסף.
פרסומת זוועתית נוספת שגורמת לי לבחילה קלה בכל פעם שיש לי את המזל הרע לשמוע אותה, מתחילה במניית הצרות הרבות האופפות אותנו בקול שקט ועצוב ("הלויתנים הנכחדים, האלימות, המלחמות, הניכור האנושי..") קובעת באותו טון עצוב ש"את העולם, אי אפשר לשנות", ואז בקול מתלהב של שדרני פרסומת - "אבל את הבית - כן!!"
ואז אני כבר לא טורח להקשיב לאיזו חברה של ריהוט שייך הקמפיין הציני והדוחה הזה.
[ליצירה]
תיסורו. מילה מעניינת. אולי פעם יחליטו באקדמיה שכאות הוקרה לשמואל הם יתנו למילה הזו משמעות כלשהי. אבל עד אז - זו מילה בלתי תקנית.
התחבטתי רבות בפירוש השורה "שמש אזלת השנאה אנה תנץ", ונאלצתי להגיע למסקנה שהיא לגמרי לא קשורה לשיר. לא שהשיר קשור לאיזשהו משהו מציאותי שאני מכיר.
אם אני זוכר נכון, שמואל ציין פעם שהוא נחשב לאחד מעמודי התווך של השירה העברית. אני חש חובה מוסרית לעצמי להזהיר את כל המשוררים שבין חברי האתר - חבר'ה! רוצו החוצה! סכנת מפולת!
[ליצירה]
אהבתי את הקטע של "הזמנתו של משורר ישראלי לחקירה "ביטחונית" על תוכן שיריו וקיום
מעקב הדוק של השב"כ על פרסומים ספרותיים ופוליטיים מהווים עדות
מפחידה כי ישראל צועדת לקראת הפיכתה למדינת משטרה."
אני חושב שהוא צודק, ושהוא אמור לשמוח על זה, הרי כך ישראל צועדת (אחורה או קדימה, מה זה משנה) היישר לכיוון משטרים נהדרים כמו תקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה, לא?
[ליצירה]
א. זה כבר השיר השלוש מאות בנושא, והוא לא נהיה יותר משכנע, או לחילופין, יותר מקורי. שירה איננה מיועדת למיחזור.
ב. אם "בעלי הון כיסם ירש" - איפה פה האחוה והשויון? בהקשר זה, אני ממליץ לך לקרוא את "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול.
ג. "אל מרומי באריקדות יעפיל נעפילה" - תגיד מה שתרצה על "משחקים לשוניים", אבל אין לזה משמעות. אלא אם כן "נעפילה" זה שם של מישהו.
ד. השורה האחרונה לא קשורה לכלום. לא ברור של מי ההד שתשמע אתה ואולי עוד שנים-שלושה מרקסיסטים סהרורים שמסתובבים פה.
[ליצירה]
זה קצת לא ברור. כלומר - התלבטתי אם אתה בעד הטרנד הזה או לועג לו - ובסוף החלטתי שאתה בעדו, אבל יש כמה שורות שנשמעות מנוסחות בסיסמאות, וגם המילה "טרנד" שבעצם אומרת - "אהבת ישראל? סתם אופנה חולפת." , כך שזה היה נראה אירוני. אולי כדאי לשנות את הניסוחים למשהו יותר משכנע.
[ליצירה]
זה יכול להיות בסיס לסיפור טוב, אבל יש משהו לא אמין ולא משכנע בדמויות. אין תחושה של משהו אמיתי בין מנחם לנועה, הם יותר מדברים בסיסמאות, כמו "הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו וזה מה שחשוב" - אבל הם לא מצליחים להעביר את התחושה שהם מכירים זה את זה מעבר לפגישה מקרית ברחוב.
אני חושב שאם תאריך את הסיפור ותתן יותר פרטים תיווצר יותר הזדהות עם הגיבורים.
תגובות