רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב רך??? אולי הסוף האוסף שברים, אבל הם עדיין שברים. זה כתוב חזק וקשה ונוקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] מילים עדינות ויפות. בעיני - שווה לפתח ולהעמיק את השיר, שכרגע הוא יותר מדי כללי ומעורפל. [ליצירה]
- [ליצירה] אין אדם בעולם שיכול להקיף בשתי ידיו את נהרות הדמעות שנשפכו וטרם חדלו להישפך. ניצן אחרי סליחות דומעות של לפנות בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מותק!! כל כך, אבל כל כך, (תדמייני שזה מודגש...) יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קטע טוב. היה יכול להיות טוב יותר אם הוא היה קטע מתוך משהו גדול ורחב יותר. (כלומר - מציעה לפתח לכדי סיפור ממשי) [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הטון החדש שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ענק. נראה לי עדיף באמת שתעלה את התשליל, זה יהיה מגניב. ואם יורשה לי, תשליל מסוג אחר.. תאורה ופוקוס לא משהו. בהיר מדי, הרקפת נבלעת ברקע, והפוקוס הוא בכלל על העלים הירוקים ולא על הפרח. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש השורות הראשונות מצוינות. נהניתי מהטון מלא הפאתוס שמסתיר מאחוריו חיוך ציני. את הבית השני אני חוששת שלא הבנתי. מה פשר המילה "אגוע"? [ליצירה]
תגובות