רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון מצוין. אולי כדאי לשחק קצת עם ה"תכלית" של כל בית כך שייווצר ביניהם קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. אני אוהבת את זה. הפסימיות הצינית שנוטפת מכל מילה, משום מה ממלאת אותי בעונג. ונראה לי שהיה עדיף לוותר על הנוחות שמספקות שלוש הנקודות ולכתוב את כל שמה של גב' קמתי-על-רגל-שמאל-ותה-מצבנתי-עם-המסטיק-שך. זה מוסיף לקצב של הקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] (מצחקקת לעצמי) שמת לב שאתה משתמש בדימוי "תורה מסיני" למרות שלתורה (ולסיני..) אין משמעות או קדושה בעיניך? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. כתיבה מיוחדת. לא הייתי מסווגת כסיפורת, מאחר שאין כאן התפתחות של עלילה - זה יותר הרהור או מונולוג. [ליצירה]
- [ליצירה] שנזכה לחוש את האהבה האמיתית הזו. אהבתי את "בתמהיל אמונה, בתמצית של הסטוריה". [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, ואת התשובות לכל השאלות כל אחד צריך למצוא בחיים, כי מה זה עוזר אם מגליםאת האמת רק כשמתים? אמת צריך לחיות. ו - אני מצטטת (בתקוה שאני זוכרת נכון) שיר של זלדה, שנראה לי קשור. אתה טועה \ זלדה אתה טועה גם על ערש דוי לא נמוג הערפל גם כאשר ניגש אלי המות קרוב עד אימה הייתי רחוקה תק פרסה על תק פרסה מן החידה. בהצלחה, ובתקווה שהרגע הזה יגיע עוד בחיים.. [ליצירה]
תגובות