מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים... עצוב... לפעמים בחיים הכל עניין של תיזמון... חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מדהים (כפי שכבר אמרתי לך בעל-פה) איך שלא יהיה... את תעברי את זה, ברור לך.. ואני שואלת: איך זה קורה באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה שלך פשוט מדהימה... מההתחלה היפה בפתיחה ועד הסוף החזק שחותם את השיר... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא! גם להיפרד צריך לדעת... [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר זה מאד חיובי הפעם, תיאור מקסים =] [ליצירה]
- [ליצירה] חריזה לא מושלמת, אבל חוצמזה השיר ממש יפה, רעיונות טובים, אפשר קצת לשפר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! זה שיר נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, ניתן לחוש את הכאב... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!! שמחה שלא אבדה לה תקווה =] [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה, שורת מחץ טובה. [ליצירה]
תגובות