Not Dead Yet
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
- רוצה לחזור
- It was a dark and stormy (?) night
- Creator & Creature
- סתם תיסכולים של סטודנטית
- Draco Dormiens Nunquam Titilandum
קשור אלי
- [ליצירה] הקישור שלך בין האדם לטבע פשוט מדהים. חמק מראשי הרעיון שמאחורי היצירה, אף על פי שהרישום עצמו מרהיב... האם יש כאן עוד נקמה של הטבע? זה דווקא מסביר הכל, חוץ מהעץ הכרות. למה הוא כרות? מה כרת אותו? איך? מי עדיין לא מת? אני משער שהאדם, אך אפשר להגיד אותו דבר על העץ. או שמא... האדם והעץ אחד הם? ("כי האדם עץ השדה...") יפה מאוד! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] Not dead yet כי למרות הנסיון לכרות לו את העץ, יש בו הרבה מעבר לדברים הצפויים והרגילים, שיביאו בסופו של דבר לצמיחה חדשה... מקווה שזה עזר.. מיבלאש. [ליצירה]
- [ליצירה] אומרים על עץ הצפצפה שהוא נקרא כך לא בגלל קולות שהוא עושה אלא שאם כורתים אותו אז הוא מצפצף על כולם ומצמיח עוד חמשה עצים בסביבה וכל הצמיחה שנמצאת בציור מתחת לעץ מזכיר לי את זה(מישהו מאחורי גבי טוען כי קוראים לו עץ צפצפה בגלל הציפורים שעליו שאוהבות אותו מאוד ומצפצפות) [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה תקווה, אך, זה עושה לי עצוב. למה זה ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. סיגנון כתיבה ייחודי. רעיון לא רע בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת דומה לו! איזה כיף, הצלחת לתפוס את האישיות שלו בקוים שלך (הלוואי עלי ). תנסי אבל להוסיף הצללות, זה יוסיף לך עומק וחיים לרישומים. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הציור מקסים! הקוים חזקים ומעבירים את המסר בבירור! רק לא הבנתי בשביל מה האפקט של פסל מתכתי... נראה לי אם זה היה משהו יותר בצבעי השלכת, יותר המום זה היה יותר מתאים, אבל עם כל זאת - סחטיין! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור. הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת... אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה. מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה. אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים... נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : ) [ליצירה]
- [ליצירה] צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ). כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : ) תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!) אני. [ליצירה]
- [ליצירה] ציורי ויפה. הטבע מלא בציורים משלו. ואנחנו בני תמותה עלובים מנסים "לעבור בעיפרון על מה שאלוהים כתב בעת..." (אינשטיין). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. "אני מרגיש, משמע אני קיים. אני בוכה, משמע אני אדם." בין האיפוק לשיחרור אנחנו מעבירים את ימינו, ומגדירים את עצמינו. בלעדיהם לא היינו. חיים, הרעיון והמבנה - מקסימים. תודה, מיכל. [ליצירה]
תגובות