[ליצירה]
ובכן,
בעקבות שינוי כיוון המסתמן בעלילה, שונה שם הסיפור מ'את המאור הגדול' ל' את שני המאורות הגדולים'.
דווקא יהיה מעניין לשמוע מה אנשים חושבים על הסיבה לכך...
[ליצירה]
*
קודם כל - תודה.
ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף..
על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא.
חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים.
אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה.
אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד.
אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא.
ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים.
[ליצירה]
..
קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד..
חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם!
האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות.
ידידיה מוסר נשיכות.
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
תגובות