כל שנותר לי הוא לחכות,
שתבוא הדעת
ותתיישב
בתוכי.
גל י-ה
-
בחיפושים, ולא בחקירות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת?? נו, ודאי לא הבנתי, אני בכל אופן לא הייתי מחכה אלא מיישבת אותה בדעתי, בתוכיותי :) מה פתאום לחכות, זה סתם מכניס לציפיה, ובסוף מה? (אפילו כרית אין לציפיה:) באסה, אז יאללה קומי עורי, תכף בא אורך... והלילה הזה רווי כוכבים משמיים אלייך קורצים אהבה, כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] ביאור קצר-ארוך הייתי צריכה לדייק יותר בניסוח, אשמח אם תוכלי לעזור לי למצוא את המלים לתחושה... יש לי בעיה גדולה. אני לוקה בחוסר סבלנות. חוסר סבלנות לפרטים קטנים, חוסר סבלנות לתהליכים (מה שמפריע מאד כשעוסקים בעבודה חינוכית). זה מפריע לי אפילו לסדר את החדר כי אין לי סבלנות לזה. בכל אופן- זו מידה שאני צריכה לעבוד עליה המווון. לפעמים אני כל כך נחפזת לעבוד על איזו מידה מגונה בילהלן- חוסר הסבלנות, עד שכל העבודה שלי לא שווה כלום, כי אין לי את הסבלנות כדי לעבוד עליה בתהליך מתמשך ואמיתי...ולכן, אני 'מחכה' שהדעת בתוכי תתישב ואז יהיה לי מה שנקרא 'יישוב הדעת'. מה שאני מנסה לומר זה שכדי להשיג את המתנה שנקראת "יישוב הדעת", צריך סבלנות, כלומר "יישוב דעת". מעין אבסורד שכזה. (ולכן קראתי לזה 'המתנה', שמשמעותה היא גם ציפיה, וגם ה-מתנה) אקיצור, ממש מתנצלת אם שיגעתי אותך, או קדחתי יותר מדי. מקווה שהתמונה הובהרה, ואם לא-עשיתי כמיטב יכולתי... וממש תודה על התגובה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי..קצר קולע ומעולה! תמשיכי לכתוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנה בהמתנה במשפט אחד יפיפה! התובנה היא המתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. קצר וממצה. אחד השלבים שחייבים לעבור בחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, מוכר מאד . גם לי קצת קשה עם היהדות המוחצנת, אבל מה לעשות שנוער זה עם מרגיש צורך רב להחצין, ומקובלנו שאין ואקום- כלומר- אם לא יחצינו דברים טובים- הם יחצינו דברים רעים. לפיכך עדיף שיחצינו יראת שמים מאשר דברים אחרים. כמובן שיש סכנה בכך שנשאר רק עם ההחצנה ובלי היראה, אולם לרוב זה לא המצב, ועם הזמן הם מתפתחים להיות בוגרים עם יראת שמים יותר בנויה.. לגבי התנועעות- לפי הזוה"ק יש ענין שכשיהודי עושה מצוה הוא יתנועע קדימה ואחור כמו שלהבת נר. לפיכך, ההתנועעות היא לאו דווקא סמל לריכוז של כלות הנפש, אלא פשוט יש ענין מסוים בה. זה הופך את כל הגישה שלי ל'התנועעות' לאחרת לגמרי, לאו דווקא כסמל ליראת שמים. המון פעמים אנשים מתנועעים דווקא כשהם לא מסוגלים להתרכז, כאילו מסים לטלטל את עצמם כדי להתעורר, ואז יש את אלה שגורסים שהם בטח מכוונים כוונות עילאיות, זה פשוט כל כך אירוני... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת כואב נשמע כאילו נאמר מפי זקן לאחר הפרישה. אהבתי מאד " אתה מבין אדוני, היתה לנו אהבה שלא היתה תלויה בדבר אבל כשנלחמים לעמוד על הרגליים הגוף לא יכול, להחזיק את האהבה בלי לקרוס" [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע כל כך... אמא יש רק אחת... ממש הצלחת להעביר את התחושה שהזכרון מקיף מכל עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לחוש את המלים. אהבתי את ההתמסרות המוחלטת. "תנני ביטחון"- כאילו ממש עשה א ו ת י בטחון, השאיפה לביטול מול האלקות שכ"כ רחוקה... מי יתננו... [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי. והכי, הכי למשפט "לא רק מים הם מראה. גם החול משקף". זה הצליח לקלוע לתחושה שלא הצלחתי להגדיר במדויק כבר הרבה זמן. [ליצירה]
- [ליצירה] בחיוך מרוח על הפרצוף- ענק! אהבתי, אהבתי, אהבתי.... יש קטע כזה שהקב"ה שולח לנו אנשים שיצבעו לנו את החיים... (ואין כוונתי לדנה אינטרנשיונל...) בתקווה שרובי ימצא את הבאשערט בקרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא התחברתי גם אם קצת מבולבל, אהבתי את המסר, ואת ההקשרים. 'התעוררי, התעוררי!...' [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שכתבו פה, מרטיט השאלה כואבת כמו שאלת ה'למה, בעצם?', מול מוות מיותר... 'אז תתחזק ותתרפא...' [ליצירה]
- [ליצירה] איך אומרים? ציורי... כן... ציורי... השאיר לי טעם מתוק בלב של רגעי יומיום חד פעמיים... [ליצירה]
תגובות