גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
יאלה
כמו שהחסיד המומר 'ניאו' במאטריקס הראשון [עוד שהוא היה טוב] אמר:
"ואוו..."
פעור פה יושב אנוכי מול כל מני דברים שבחיים שלי לא חשבתי על דייטי..אה...מספרים!
ולגבי הסגנון של 'ציטוט מפה' ו'פסוק משם' כולם יודעים עד כמה שאני אוהב...
מעולה!!
נכנס לרשימה הלבנה של הפוזיטיבי...בעצם מה הקטע שאני ינסה להתלהב עם איזה מושג מספרי כאן.... דר איז נו לייק דה מאסטר...
[ליצירה]
פשוט מגנוב!
כתוב בסגנון נורא 'ילדותי', משפטים רבים מדי וקצרים מדי, יותר מדי 'נקודות'... פשוט מתאים!
המעבר בסוף לחיי כלב מפתיע למדי, לרגע חשבתי שזה יהיה סיפור סתמי כמעט, ברם - המעבר לא חלק מספיק [אני לא סגור על זה אם הוא מעומעם מדי או חד מדי...]
משלים די יפה את הרמיזות בהתחלה, חוץ מהשתיה שלא כל כך תפסתי ממתי כלבים יוצאים לשתות...
כך או כך - אני עליתי על זה ב'פריזבי'...:)
[בתהחלה זה נראה כמו קטע אמריקאי-בלאי-קלאסי-עד-כדי-לשים-בפרסומת-של-קינדר-או-קולגייט אבל אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות... אז זה בטח כלב... [והאמת - גם זה לא 'כזה' טיפוסי לנוף שלנו ויכול די בקלות להכנס לפרוסמת של מנטוס..]
ומעבר לכך - עם כל הכבוד - - -
^..^
CATS RULES!
[ליצירה]
הייי
איזה יופי!
אהבתי את המשחק עם הצבעים והגדלים.. [סוף סוף אנשים משתמשים באופציות האלה!!!]
הפתיחה -מד-הי-מה- [!!!] אמנם היא מעט נשברת בקיטשיותה כשה'בייניש על השס הלבן' מגיע:)
מה גם, חשוב עשית, טוב שזה היה בחלום. צריך לזכור את ההפרדה הזו בין החלום, האידיאלים, למציאות.
ש, מה לעשות, במציאות לא כל הביינישים באים על שס לבן... [ולמה בכלל שנבוא -על- ספר?! ^_^:))]
השאלה בסוף חשובה.
יש תשובה:)?
[ליצירה]
המממ מעניין....
אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??}
מה שכן
את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור.
ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה...
וחוץ מזה...
שווה!
[ליצירה]
הייי
נדלקת על ה [7] הא? ...
תחושת בדרך-לעונג-שבת-טוב-להודות-לשם?
פייט איט! ריד ברסלב'ז סטאף וויבאוט אול דה קאבויילה!!....
סתם סתם.
צודק בהחלט.
שמחה באה מזכרון, דבר שמעל הזמן. לפעמים חווים אותה מחדש, ולפעמים נזכרים בה רק בהקשר לעבר... ['שני סוגי זכרון', הרב סולוביצ'יק...]
[ליצירה]
וואוו...
טוב זה לא חכמה להגיד וואוו על יצירה של סו, אבל זה באמת וואוו ספיישל... לא הסגנון הרגיל שלך - אבל משובך ומעולה!
פשוט...
פשוט!
עשר!
בהתחלה חשבתי שעוד יהיה איזה משהו בסוף.. משהו מפתיע - אבל פה פשוט יש סוף טוב כזה...
נהדר.
תגובות