ובאותו רגע, כשהכל נראה כל כך נורא,
פתאום תפשתי שזה לא יכול להיות,
הרי לא בשביל זה נוצרו חלומות.
ואז הבנתי שזו בסך הכל מציאות,
וכשהלילה שוב יפציע היא תיגוז,
ואני אעצום עיניים לתוך חלום אמיתי ומואר.
גברת, קיבלת אישור אם לזה את מחכה.
אהבתי מאד את התחכום. יש בו מן האמת העמוקה שהרבה מאתנו חושבים אך לא מעיזים לומר במילים ואת ניסחת את זה בצורה יפיפיה.
עכשיו קבלי גם ח'ח'.
רוצה להפנות לשיר הנשכח הזה, שהוא שיר מדהים בעיני.השינוי המקורי הזה בנקודת המבט - מה אמיתי ומה לא. מי אמר שהמציאות החיצונית אמיתית יותר מהפנימית? ואולי החלום מבטא משהו "אמיתי" יותר, שלא מצליח להתבטא במציאות של "עולם השקר" הזה?
[ליצירה]
יש א'
גברת, קיבלת אישור אם לזה את מחכה.
אהבתי מאד את התחכום. יש בו מן האמת העמוקה שהרבה מאתנו חושבים אך לא מעיזים לומר במילים ואת ניסחת את זה בצורה יפיפיה.
עכשיו קבלי גם ח'ח'.
[ליצירה]
יפהפה...
אבל מדוע נראה לך כי איננו בוכים? תרשה לי לנחש כי "לוויית המת" כוללת כל בכי של אדם על דבר שאבד ממנו, ועדיין - רבים מאיתנו מסוגלים לבכות, ורק צריכים לשחרר את המעצור שאנו בונים משך חיינו.
[ליצירה]
לא מבין אותכם...
מי שמתעצבן מהשירים של מר ירושלמי - אינו חייב לקרוא אותם. יש מספיק יצירות אחרות באתר.
וגם מי שקורא - האם זה המקום לוויכוחים פוליטיים על תוכן השירים? גם אני, כמו כולכם, איני מסכים אף לא לקמצוץ מדעותיו הקיצוניות של שמואלי, אך כמדומני שהאתר הזה לא נועד לדיונים בנושא אלא להתייחסויות ענייניות ליצירה. תגובות הנוגעות לרמה המילולית - רלוונטיות בהחלט, אך לשם מה הברוטליות?
[ליצירה]
לטובי במיוחד
שהילדים יעצמו עיניים...
אל תבינו לא נכון, אני נגד יצירות פרובוקטיביות.
אבל במקרה שלפנינו, זה יצא כל כך טהור...
וגם נוטע תקוות: לפעמים אנחנו מסתכלים 'עליהם', על המבוגרים-עם-הילדים, כאילו אבדה מהם לחלוחית החיים. וכשאני רואה יצירה כמו זו, אני מסוגל להאמין שלא נגזר עלי להפוך לאחד 'מהם', כי יש גם אחרים (ואולי כולם?).
תודה, אורנה. תבורכי
[ליצירה]
אהבתי...
קודם כל לפתחיה (כדי שהשורה הזו תופיע בעמוד הראשי) - עשה לכולנו טובה וחסוך מאתנו הערות שאינן לעניין.
אהבתי במיוחד את ההתפרצות באמצע כל בית (אם קראתי נכון), שדועכת שורה לאחר מכן. בדיוק כמו התחושה המתוארת בשיר. שילוב נהדר בין תוכן וצורה.
תגובות