[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
אענה לחלק מהתגובות:
איכות היא לא מילה גסה. בטח שלא רעה.
לשמחתי לא ילד ולא ממזר או אלדר (מצטערת הדס, אותך אני לא מכירה...) יכולים להיות מואשמים בביקורתיות קרה ובחוסר אנושיות. להעביר ביקורת לא חייב להיות מרוע, ואין פרושה חוסר הערכה, אלא מתוך רצון כנה ואמיתי לשפר ולהיטיב את היצירה והיוצר. וכן אלדר, אפשר גם לבקר חברים, זה לא סותר פרגון.
צר לי שבחרתם לקחת את הדברים לדמגוגיה וקיצוניות.
[ליצירה]
עופים, אני מרגישה שעשיתי קצת עוול לצ' סופית, ההפניה בעריכה הגדירה את השיר כשאלה, אבל אני חושבת שזו תחושה שאין לה תשובה. פרדוקס שכזה, שהדרך היחידה להתחבר היא לעסוק בחוסר השייכות והחיבור, ולא לחפש את החיבור.
(אני השתמשתי בפועל "ח.ב.ר" כל כך הרבה פעמים? נו, טוף, מימלא העיסוק בזה כבר יצא מהאופנה...)
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יצירה צבאית, איזו הפתעה!
:)
אחדעלאחד, הייתי מציעה להקריא לעצמך את היצירה בקול ולאט, יש הרבה משפטים ארוכים ולא מספיק מלוטשים וחבל. רעיון מעניין והביצוע גם.
ואגב, בטח לא התכוונת אבל נשמע כאילו הרעיון של החתונה גורם לך פאניקה שמעמידה את הרצון לחיות באור חדש, לא?
:)
ערוגה.
[ליצירה]
המעבר בין אותיות ומספרים לרגש נייטרלי קצת לא הומוגני, (אם הבנתי נכון וה"ים" אכן אמור ליצור קשר בים השלושה). אבל סחהקול- יפה. ועצוב.
ערוגה, שמעירה רק כי היא מאוד מאוד אהבה את השיר.
[ליצירה]
חלוקת הציונים והז'אנרים, יותר משהיא עושה עוול להדס, עושה עוול ליוצר המקטלג עצמו. זה טוב מאוד להיות במקום שבו השאיפות שלך רוצות להיות, זה גרוע מאוד לקטלג את העולם לפיהן- כי כך היינו מפספסים את פיקאסו, רדיוהד ואתגר קרת- סגנונות מודרניים לזמנם שאנשים עם קטלוג ברור דחו על הסף. אפשר לחלוק עליהם, אפשר לא לאהוב, אבל מימד החידוש והשוני בהם חשוב.
וחוץ מזה, תפסיקו לשמוע שירים, תתחילו לקרוא ספרים, אולי תדעו על מה הדס כותבת.
בחיי.