לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. כל כך מתחבר לסגנון הכתיבה שלך. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, תודה. שחרית בגלל שדברים נראים אחרת באור אחרי הלילה ארוך. וגם כי זאת קצת תפילה. נראה לי. בטח עבורי. וזימה היא בעיניי המתבונן. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחתי ש"רבדים" מקפיצה כל ביני"ש לתהומות שכמוהם לא ידענו מאז תנ"ך בגובה הנעלים, או מתנגדי החסידות. רבדים לא יוצרים תחושה של אמת, אלא של עומק. יש יותר עמק, ומי שמכיר את הקשרם הדתי של הביטוים מוצא יותר עומק. אתה יכול לקחת את השיר להרבה כיוונים, אבל לא לאנוס אותו למה שהוא לא, והשיר הזה- מכל זווית שהיא, הוא שיר דתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה חמוד, אבל התגובה של ממזי עוד יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] יוני, קודם כל הזדהותי עם הכאב. אבל אפשר לשאול מה הערך הצורני של יצירה כזאת? לדעתי אין בה. וחבל. יש כתיבה לעצמך, וזאת כתיבה חשובה ומועילה להרגשה, ויש כתיבה שממעונת לקורא- ויצירה כזאת צריכה הרבה יותר השקעה. אולי הרחבה על האהבה?אולי הסבר מה קרה? אולי תחושותיך כעת? כי כמו שזה נראה מכאן, זאת לא יצירה בעלת ערך מוסף לקורא אותה וחבל. וגם בכאב הכי גדול, עדיין יש להקפיד על כתיב וסימני פיסוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה משפטים שגרמו לי לחייך באופן מאוד מרוצה, אבל בדיוק בגלל זה כ"כ התאכזבתי. הסיפור שלך הוא קצת כמו מקדחה- אתה מעמיק ומעמיק אבל נשאר במקום. שזה טוב, עד שמגיעים לשכבות הקשות באמת- וזה חסר כאן. תחשוב בשביל מה כתבת את הסיפור, את האפקט הרגשי השגת ובאופן מצויין. אבל מה מעבר לזה? [ליצירה]
- [ליצירה] במקרה שלא שמת לב, מר שמואל ירושלמי, הסוציאליזם פשט את הרגל. הקופה הציבורית מסתמכת על המגזר היצרני, והמגזר הזה קטן מידי לשאת עליו את כל נטל החברה הישראלית. זה מאוד מגניב ומאוד פופולרי להיות בצד של העשוקים והנגזלים, אבל אם תואיל בטובך להסביר לי- ממה הם נעשקים? ממה הם נגזלים? אז כמו שאומר רמי קלנשטיין- "מתי תתפסי שהחיים זה לא קיבוץ" זה פשוט לאעובד ככה. אי אפשר לחלק את העוגה בצורה שווה כשלא כולם תורמים לה בצורה שווה. ואשמח תגובה עניינית. [ליצירה]
- [ליצירה] *. עדי... זה פשוט... אוף. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה הייתה ל*שיפוטי* כמובן. לא שיפוי. אמיתי- כל אדם הוא מיוחד זה אמיתי לגמרי. לא לזאת הייתה כוונתי אלא להתעסקות בזה. ומשה, אני רואה שאימצת את העניין... :) [ליצירה]
תגובות