אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה.
באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת.
השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד.
אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך.
יפהפה בכל מקרה.
אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע.
אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת.
:)
וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים.
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
אין פה פואנטה, שירה.
התמונה חביבה, הנוף כמו ים- חביב, גם לשים חכה זה בסדר, ושחור לבן זה כשלא רוצים את החדות של הצבע.
אבל בתמונות שוסיות- השילוב של כל אלה אמור ליצור עניין מסוים, שפה אין אותו.
החכה לא גורמת לי לתהות על מי בעליה ומה ייעודו בעולם, המקסימום שאני תוהה בגללה הוא מה זאת הזוית המוזרה הזו שהיא מונחת בה, וככה לא עובד או נח דייג.
לגבי המיקום- דווקא יש עניין לעיתים בסימטריה, אבל העניין הזה, גם הוא כאן- לא יוצר *עניין*.
ואפילו כותרת שאולי תגרום לצופה להשלים מידע במוחו הפרטי לא שמת.
התמונה הזו חביבה, אפשר לומר שיש דברים שיפים בה, אפשר אפילו לומר שתמונה כזו בשחור לבן הייתי תולה בחדר שלי, אבל תמונה שגורמת לך לחשוב- היא לא.
(ואולי, לכי תדעי, אולי כשעמדת שם זה באמת היה יפה ומעורר עניין. לא הכל עובר בצילום).
ועכשיו שמתי לב לכך ששינית את שם היצירה.
הרבה יותר טוב.
גם מעורר עניין וגם זה מזכיר הרבה מובנים, כמו למשל לחכות.
אני בהתחלה קראתי את זה בתור חיוך קטן (חיוכון) אז לא כל כך הבנתי...אבל זה חמוד ככה.
וקודם שכחתי לשבח את התמונה אז-
מקסים!
אני ממש לא מבין את אלומה, אני חדש פה בתמונה רואה אותה כבר עם שמה שיאה לה מאד ואני ישר קלטתי, יש פה ערגה ליושב בשמיים, חכה בודדה מצביעה ומחכה כמו ילד קטן שאבא הלך לו והוא מצביע אבא! והוא רוצה אבא!
וזה לא רק יפה באמצע מטעמים פדגוגיים או אסתטיים, זה פשוט המקום הנכון.
לא יודע אם התכוונת לזה אך, בכל זאת, זה ממש יפה ונותן השראה!(אלומה!), וכשראיתי את זה גמרתי אומר לעשות מנוי על התמונות שלך!
שבת שלום!- הלך
יפה.
וביחד עם הכותרת עוד יותר.
אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין.
(ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד)
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
באמצע!
אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
[ליצירה]
מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה.
באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת.
השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד.
אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך.
יפהפה בכל מקרה.
[ליצירה]
אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע.
אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת.
:)
וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים.
[ליצירה]
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
[ליצירה]
לדעתי זה אחד הטובים שלך גליה. הדימוי, ודרך הטיפול שלך בו, מעניין מאוד.
אבל בגלל שאהבתי יש לי שתי הערות-
"בגלל שאני מין כזה פתית של קורנפלקס" לא משתלב נכון בקצב של השיר. לא רק בגלל שזאת השורה הכי ארוכה בשיר, אלא בגלל ש"מין כזה" זאת חזרה מיותר ומסורבלת.
דבר שני- ההתחלה והסוף כל אחד מהם עומד בפני עצמו והחיבור בינהם קצת רופף, וחבל. כי חיברת כאן חומרים נהדרים, וצריך לטפל בהם כמו שצריך.
ע.
[ליצירה]
זה פשוט טוב. מדהים איך אפשר לכתוב כל כך מדוייק ובכל זאת לשמור על כל הטעמים.
משהו בי פוקע ומתחיל לרוץ בכל פעם שאני קוראת את זה.
והיי, חטף, אתה אפעם לא יודע מאיפה זה יבוא לך.
(ככה זה, שאין לי מילים להתייחס לעיקר אני נטפלת לטפל :))
[ליצירה]
תקרא שוב את הציטוט-
"שהרגש האנושי החזק והממכר ביותר הוא
התאהבות (לא שצריך פילוסופים כדי להגיע למסקנה הזאת). אין בין זה ובין נישואים שום קשר"
אז למה אוסקר ווילד כורך נישואים והתאהבות יחד באותו משפט?
בדיוק סביב זה נעו התגובות.
שבאמת אין שום קשר.
כי בהתאהבות, אין שום מקום לאדם אחר.
[ליצירה]
הכוונה הייתה ל*שיפוטי* כמובן. לא שיפוי.
אמיתי- כל אדם הוא מיוחד זה אמיתי לגמרי. לא לזאת הייתה כוונתי אלא להתעסקות בזה.
ומשה, אני רואה שאימצת את העניין... :)
[ליצירה]
אנחת עונג.
(למרות שאי אפשר שלא להרגיש כמו עדר שלמרון נמאס מלבקרו, ולמרות שאי אפשר שלא להזדהות עם התחושה, זה שיר במינונים מרוכזים ובמילים מדוייקות. כמו שצריך. כמו שוקולד שלא יימאס).
תגובות