[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
הרי לכם גרסתה של רינת ג. (פורסמה אתמול):
מעולם לא חזיתי בשדה בור צחיח
ומראהו של ים לא אגל
אך אדע מה מראה יש לשיח
וכיצד קוצף לו הגל
מעולם עם בורא לא השחתי
במרומים לא שהיתי אף פעם
ברם התחושה הכרתי
כמו הונחה בידי המפה
[ליצירה]
היה פה פעם כבר מקרה שיוצר אחד הזמין את יוצר רעיהו לדו קרב (מיכמוני הזמינה את פון דלה מורטה) ובסוף התברר שזה הוא יוצר אחד.
אך במקרה שלנו ברור הוא שאין זה כך שהרי לשמואל אין טיפת חוש הומור
[ליצירה]
אני חייב להגיב ולמחות!
הדס, מה אמריקה עשתה לך?
נקם על מה? זה שאנו חסרי אופי זו לא אשמתה של אמריקה . היא לא מחרחרת רעות עלינו היא חושבת על האינטרסים שלה וזו זכותה המלאה.
שם בדוי, אם אנחנו כל כך לא זקוקים לסיוע אמריקני אנו מוזמנים לוותר עליו - נראה אותנו ! (ורק תחשוב על השאלה הבאה - מה ההפרש בין מה שאנו מייבאים לבין מה שאנו מייצאים ? ומי ממלא את ההפרש הזה?)
הסכמתי עם אמיר - השנאה לאמריקה נובעת בעיקר מקנאה.
הדס, סליחה על ההתפרצות - את יודעת שבדרך כלל אני אוהב מאד את יצירותייך , אך הפעם לא יכלתי לדום
[ליצירה]
שמואל י. מזכיר לי את אותו ספור על המגיד הנודד שרק דרשה אחת היתה באמתחתו - על אודות פרשת קורח.
אך, כיוון שלא כל שבוע נקראת אותה הפרשה, לפני שהיה עולה לדרוש, היה עושה עצמו כמחפש את קופסת הטבק שלו והיה מצהיר:
"הרי היא נעלמה כאילו בלעתה האדמה - ממש כמו את קרח!
אפרופו קרח..."