לעיתים כבה הנר כשמישהו נושף בגפרור שהדליק אותו
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אשרי המדליק כמה יפה כמה נכון כמה עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אמירה כ"כ יהודית...אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... חזק מאד. השורש שלנו, צריך לשמור עליו חי, אם יפגעו בו זה עלול להמית אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] קולע. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי כדאי לקרוא לזה "ערבוּת להבות"? כי אולי הגפרור לא מאושר שהנר כבה, כמו ב"אשרי הגפרור" של חנה סנש נדמה לי? אהבתי. לשמור על הגחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש!!!!! כמה פשטות וכמה עומק!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון וכמו שהלך רוח כתב\ה אנחנו באמת חייבים להוכיר לאנשים שעוזרים לנו ומשיבים לנו את החיים לקחתי לתצומת ליביץ [ליצירה]
- [ליצירה] לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה- זה כל-כך.... מהלב וישר לדף כמו שאמרת פעם, מה שיפה בכתיבה שלך זה שהיא כל כך טבעית וזורמת, בלי מילציות והתיפייפות, המילים והסגנון דיבור (דיבור!) המיוחד שלך נטו. ......וגם ריגשת אותי, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, לראות יד אוחזת עיפרון- לכל אדם יש אחיזה טיפה שונה, אחת כזו ששיכת רק לו... זה מין דיוקן עצמי דרך הידיים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] דרור, המושג של הנגיעה בגוף של עצמך הפכה להיות זולה- ומפורשת בצורה פרובוקטיבית והמונית. חבל שכך. כוונתי הייתה, בסה"כ להביע איזשהו חיבור בין הגוף לנפש מאחר שכפי שאני מקווה שהובן בשיר- החיבור לא היה קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, נחמד לדעת שישנם עוד אנשים שזוכרים את אותה העיר הלבנה... המשחק מילים עם הלטיפות והטיפות מצא חן בעייני. פשוט שיר של גשם! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ? [ליצירה]
- [ליצירה] *** בס"ד היה לי נעים לקרוא, מעניין שאת כותבת על גשם דווקא בקיץ. איכשהוא אני מרגישה שמה שכתבת יכול לקרות רק בסיפורים. אולי זה בגלל שאני כבר לא סופרת מרצפות כשאני הולכת ברחוב, או סתם כי בחום כזה של קיץ קשה לדמיין שלולית. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למהללים אני קוראת לזה: זעקה אילמת. ומה שיפה הוא שכל אחד יכול לקרוא לזה איך שהוא רוצה. בעיניי זה מאוד מוסיף המיקוד של האור על היד והחושך בצדדים. זה מאוד ממקד את המבט של המסתכל. [ליצירה]
- [ליצירה] ? זו ביקורת ממש חריפה, וממש קשה לי איתה. טשטשת לגמרי את הגבול בין "פקןדה בלתי חוקית בעליל" לבין פקודה שחלק מהציבור אומנם לא מסכים איתה, אבל בכל זאת, לא מדובר ב"בבאי יאר- 2"! אתה מציג באור מאוד נלעג הן את המפקד, והן את החיילים- שהם כולם חסרי מצפון למרות כל הציוד ה"דוסי" הכבד שעליהם. אני לא יודעת אם זו ביקורת שאתה מביע, פארודיה וכ"ו, אבל אותי זה הרגיז. אל תחשוב לרגע, שלמישהו מהחיילים או המפקדים, הולך להיות קל ומהנה אפילו- ב-י' באב. [ליצירה]
תגובות