[ליצירה]
מה?
אוי, אני כזה מסכן.
צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה!
הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל.
מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך?
באמת!
תנקה אחריך.
[ליצירה]
.
תודה.
ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי.
אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה.
האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה...
[ליצירה]
טוב,
חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס.
לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש?
(על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.)
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
[ליצירה]
כן,
אבל לפעמים גם אם האדם לא מגדיר את עצמו בדרך מסוימת, כל עוד הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, כל עוד הוא יודע לאן הוא שואף, הבדיקות האלה נעשות לפי קריטריונים ברורים.
אז נכון שאני לא מדבר על מה שאת כותבת כאן, כי אני מדבר על בנאדם שכן ברור לו מה הוא רוצה. אבל מצד שני, הוא לא הולך בתלם, אלא הוא חורץ לעצמו את התלם שלו, ובזה זה כן דומה למכותב של המכתב הזה.
נראה לי שיש בזה איזה דבר שהוא יתרון, בחיפוש התמידי. לא דיברתי על חיפוש של שדה לרעות בו, אלא חיפוש של תלם, או חריצה של תלם.
סתם מה שחשבתי בעקבות המכתב הזה (ולא רק בעקבותיו..)
[ליצירה]
אה..
כמעט כמו אצ"ג?? לא, אל תגזימי.. אל תעזי להמעיט בערכו של מורנו ורבנו עד כדי אמירה שאני כמעט כמוהו.
באמת, עכשיו כשאת אומרת, אני רואה את ההשפעות של אצ"ג. בעיקר נזכרתי ב"כפרקי נבואה בוערים בי ימותי בכל הגילויים" (טוב, וכמובן גם בקולו של הרב זאב סולטנוביץ'..). לא יודע כמה זה קשור, אבל זה עלה לי.
[ליצירה]
נאה בהחלט
אם זה מה שקורס מ"כים מוציא ממך, אולי גם אני אחשוב על זה (ואז אתאבד, כמובן).
טוב לראות שאתה חי ובועט, וגם שובר כמה חזירים-קדושים בדרך.
תגובות