אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והאם אין זה מעודד אותך? [ליצירה]
- [ליצירה] פימ- פום. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא "שירה"? אני מוצא לנכון את הסיווג הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] את מצתמצמת ומתרחבת. זה לאכול וגם ללכת. איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] הלו? [ליצירה]
- [ליצירה] ה "וגם הן"... יש לחשוב מחדש. בלילה בלילה כשאין איש נוכַח מגיע גנן מלוכלך שותל עצים ופרחים חדשות לבקרים ומסתלק. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר? באמת? למה- חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיוק מה שכתוב:) [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אין קוראים לאתר הזה. התגובות פה הן בנות כמה שבועות! אח! איפה הימים של אז? [ליצירה]
תגובות