[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
שמחתם אותי מאד!
לכל המגיבים החמודים תודה רבה, על הפידבק והביקורת הבונה.
בקשר ל'אות החסירה ' בסוף- זה בכוונה, דרך אחרת לא לכתוב את אחד משמותיו יתברך במפורש (הרב יואל בן נון לימד אותי כך)
ובקשר לסימני הקריאה הרבים, לכולם, יתכן וזה עמוס מדי, אם כי לכל מיקום של סימן קריאה יש משמעות שונה, פעמים שהוא בא לחזק את האמירה, פעמים שהוא בא כדי לבטא ציווי/בקשה.
ושוב תודה לכולם, שירבו כפות על ראשכם וקיץ טוב
הלך.
[ליצירה]
קלעת!
ממש הצלחת לתאר בכשרון רב תחושות שאני כל כך מזדהה איתם, אני ממש מכיר את התחושה הזאת שבלילה מאוחר חסר משהו ואז מנסים לסדר את המחשבות וכותבים ועייפים מדי ולא מרוכזים (טוב בקטע הזה זה לא בדיוק התיאור שלך), ואז רוצים לדבר אם משהו שמתגעגעים אליו וכשלא מצליחים לברר בדיוק מתגעגעים, מגלים שבעצם מתגעגעים לעצמנו (אני ממש נחשתי את הסוף כי הכרתי את זה מעצמי.
שנזכה יותר להיפגש בעצמנו.
שבוע טוב!
הלך.
[ליצירה]
זר תפארה
התגעגעתי ושמחתי לראות יצירה שלך.
לומר את האמת אהבתי בעיקר את הסוף.
קצת לא היתה ברורה לי ההקבלה של כל מין לטיפוס שהוא ייצג, וגם לא הבנתי את הקשר בין הסוף לכל הקטע.
הסוף נשמע כמו סגנון של סיפור קצר כזה מאד סוחף אותך , אך ההתחלה נשמעת כמו איזה שהוא ניתוח ספרותי של תופעה. זה קצת לא הלך לי ביחד המבט הבוחן והאובייקטיבי הזה מהצד בחלק הראשון לעומת ההזדהות עד כדי דמעות והסיפור מקרוב של החלק האחרון.
[ליצירה]
מקסים.
כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו.
אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה.
ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך.