[ליצירה]
חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר-
אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל.
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
[ליצירה]
רק בגלל שהבטחתי
אבל גם בגלל שזה באמת סיפור מיוחד, רווי בכל האמונות, תפלות או לא, שיש לנו על בריאת העולם.
כתוב בצורה סיפורית, אולי אפילו מעט ילדותית, אבל מאיר את כל סיפור בריאת העולם באור שונה לגמרי.
רק לדמיין את בורא העולם בתור ילד קטן ותחמן.. ובכלל את החיים שלנו כתוצאה מזה בתור קוריוז..
חביב ביותר!!
[ליצירה]
חחח... ענק!
והזוי לחלוטין :-)
אהבתי וצחקתי :-)
אגב, אולי ערוגה וחתלתול התכוונו לטרחנות מסביב לתיאטרליות של האמא והכסא, או לחלקי המחשב הנישא, או אולי לבדיחה עם החרדל משומה. בכולופן, זה מה שצרם לי, אבל בהחלט הרוב פה ענק לגמרי!
[ליצירה]
מגן יקירי..
מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך).
אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'...
[ליצירה]
איך, איך לא ראיתי את זה עד עכשיו?!
ולמה לא מגיבים לזה יותר??
סיפור מעולה, חייך אותי (פועל חדש? מותר לי.) לאורך כולו. גם השם של הסיפור, גם הדמויות (קראת את 'קורוליין' של ניל גאיימן? כי החתול שלך די מזכיר את החתול ששם, רק קצת פחות... 'יודע'.. בכולופן כדאי לך לקרוא את זה) ובכלל - הכל.
[ליצירה]
שיפוצון...
והגרוע מכל הנה מגיע
לא אצל כולם אבל חלקם נעלמו
הם עכשיו
בבית מתחבאים
מהאמת, מהחיים,
מעדיפים להאמין כי כולם שוקעים
באהבה סינטטית המונית
של כמה מטורפים
שהחליטו שהחיים האמיתיים
לא מספיקים
בשבילם.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
חביב חביב למדי.
כמה הצעות שיפור :
אני תוהה האם כדאי לשנות את החומוס פול ל"על האש" - יותר נאמן למקור ועדיין שומר על הסגנון העכשווי.. (צודה לי צייד...) - לשיקולך.
בנוסף - אם יש מקור לכך שבשמים מצטערים על עשיו, אולי כדאי להביא בסוף את זה כציטוט במקום שורה קצת-תלושה שכזו. ("ורוח הקודש וכו').
אה, ובתור 'הצעת יעול' שכזו - אולי כדאי לתאר את היחסים של עשיו כבכור שבכורתו נמכרה : המעמד שלו בבית, ההרגשה כלפי יעקב וכו'...
אבל חוצמזה? חביב בהחלט.
[ליצירה]
לא הגבתי לזה???
אחד הדברים שאהבתי כאן (חוץ מהקאץ' וכו) זה את האותנטיות של הדמויות. היה אפשר ממש לשמוע אותם מדברים, וכידוע "שפתיו ממללות" זה לא דבר קטן כשאומרים דברים.
[ליצירה]
משובח ביותר
(איזו מילה מצאתי לעצמי.. משובח..)
סגנון טוב מאד, אהבתי את ההגדרה "ערימה"..
ו.. בקשר לתוכן והרעיון - בדיוק היום חשבתי על זה, שההבדל בין רוב אלו שנמצאים בתוך הנורמה למחוץ לנורמה זה לא כמות אדישות בנוגע לנורמה, אלא סוג הענין : האם יהיה ענין מוגזם בכך שנמצאים בתוך או מחוץ לנורמה...
[ליצירה]
ואיי!
זה הזכיר לי סיפור של אסתר שטרן על ילדה בת 10, מומלץ. (לא, זה לא סרט.. בינתיים.)
ואני חושב כמו הגישה השניה של החתלתול - עדיף להשאיר אותו כך ולא להמיר עוצמה באורך.
[ליצירה]
מאד מאד מוצלח
שיטת ה'דמיינו...' הצליחה הרבה יותר ממה שחשבתי (בהתחלה חשבתי שזה יכביד\יסרבל. טעיתי.).
אה, ועד לחתלתול לא השוויתי את זה עם הלשון של זהורית וכו'.. באמת התכוונת לזה?