[ליצירה]
"ומדוע זה נמאס לך ממה שאיני
הרי עצמי אמר לך
היזרקי נא ולא בזרועותיי..."
פתיחה נהדרת...
ודרך מחוכמת להביע את הקונפליקט של הדובר
כלומר
הזרקי אל אני ולא אל עצמי
אמביוולנטיות.
או אל שני חלקים בתוכו
אחד מקבל והשני איננו.
ובכיוון הזה השיר ממשיך בתהליך
"את צודקת. אינני כאתמול
ולא שלפניו..."
קרע בתוכו
וקרע שקרה.
"הבנתי! לנו זה לא יקרה
אך קרה."
וההמשך?
כנראה והגאווה בשמו של הדובר טוענת כנגד חד-צדדיות
אשר ביחסים.
"אני אוהב"
"את אוהבת"
אם כך מה לגאווה הזאת ביניהם?