א. טִפחו על פני, ציציות כאותו חסיד (המתחסד עם הבריות) אצל אותה זונה אחרונה שבעולם. עקדו אותי למיטה, לסטנדר בפתילותיכם הארוכות שסובבות, את עיני כסו בפתיל תכלת, למען ירְאוּ... עקדו וטפחו. ב. אני עֵרוֹם בציצית צמר ספוגה מחפש מקווה טבילה, לסחוט עד-תֹם (רק ריח המגבת הלחה על כתפי וקצוות פתילות צורבות רגליים רצות) קושר בגופי קשר של ציצית ורואה.