"הפרופסור"
היא קוראת לי
"זה בעל הרגשות המחושבים"
היא דופקת לי בטלפון שאפסיק,
שאסיים את מטח
העלבונות שהיא סופגת.
אך ממשיך.
בום בום
דופק ודופק
מי שם
זה צועק
ואז
כשכלו כל הכוחות
לקחתי נשימה
וניתקתי.
[ליצירה]
ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר.
לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא!
[ליצירה]
לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים.
אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים.
תגובות