אל דאגה,
החיוך טרם מש מפניי,
גם עת יזלו דמעותיי
יקוו הן בקצות שפתותיי,
הלוא הן-
חיוכי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לרוזן היקר, רק אסביר- כי זהו שיר... אם תרצה לשאול עוד ולהקשות קושיה אענה בשמחה... לילה טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] ואלו השורות האהובות עליי מהן התפעמתי ביצירה זו: "כמו תשבץ של גרעינים שחידתו נפתרת לעת קציר" איזה דימוי יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר, עד כדי מרגש. עדינות ופשטות ועם זאת דימוי מורכב ומעניין. גרם לי לחשוב ולהרגיש!!! [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה, ואז טוויסט מרחיב חיוך. לא ידעתי שזה של יונדב, לא ידעתי שהוא מאלה שאינם עוד עימנו. קצת מצמרר, הרבה עצוב... יהי זכרו ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. התכנים שלך מדהימים. לעניות דעתי, הבית השני- הוא שיר בפני עצמו והוא גם כתוב טוב יותר. הייתי מציעה את השורה הראשונה שו לכתוב: השירים שכתבתי לך- ואז את שאר הבית על שני חלקיו כיצירה עצמאית ומאוד, מאוד יפה. מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] קבל את התנצלותי הכנה, ואת רגשי תודתי על התגובה האוהדת :) ושוב- אם תזכר בשיר- תכתוב לי... אני אשמח :) [ליצירה]
- [ליצירה] פה, אמיתי, שקט עוצמתי [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
תגובות