מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
כתוב יפה אבל משהו מפריע לי, המקצב לא מתאים, לדעתי, לסגנון ולתוכן, השורות קצרות מדי, קצובות מדי, ומפריעות להרגיש את הרכות של היצירה, מפריעות לזרום עם יופיה.
[ליצירה]
ובשתיקתך ששתקת,
הסתרת הכל
אך בעיניך דיברת
על אופק ים וחול
ואני,
שחיכיתי להר געש שיפרוץ
ללבה שתכסני
שלבך בי יחפוץ.
ואתה- רק שתקת
ושתיקתך מכסה על הכל...
[ליצירה]
יותר טוב, בהחלט משופר. הכנסת את השורות שהמלצתי- זה מוסיף, אבל גם קיצרת וליטשת-וזה מצויין.
אם יורשה לי: כשאתה בא להציג ניגודים בשיר (למשל-שקיעה ושחר), כדאי לנסח זאת בניסוח פחות בנאלי למשל- "לא הבטחתי לך שקיעה ולא את אור השמש", או- "לא הבטחתי את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר".
וכך לגבי שאר הדימויים הרלוונטיים.
תגובות