זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
בכל זאת הערב אחת קטנה לאחר הדברים החשובים שכתבת.
א. השואה הייתה גזירה ולא עונש, כי הדור של אז היה דור טוב לאין שיעור מן הדור של ימינו וגם מי שלא שמר את כל המצוות היה "א מנטש" (בן אדם)
תגובות